בכל הנוגע למשפחת ג'קסון הענפה, תמיד מייקל עליו השלום היה הפייבוריט שלי. היו לו את השירים , הקליפים והצעדים הטובים ביותר. שלא לדבר על ג'קטים מנצנצים מופרכים.
לצערי, עד לרגע זה לא כתבתי בבלוג על מייקל -בדר"כ הרפרנסים אצלו הם תקופתיים ולא אמנותיים, למעט אולי Remember the Time שמתרחש במצרים העתיקה ו-. Scream הבלתי נשכח שביצע עם אחותו הקטנה, ג'נט ג'קסון,
ג'נט הוציאה כמה שירים טובים בעצמה בעיקר באייטיז ובניינטיז (That's the way love goes עם קמיאו של ג'יי לו, Together Again בלוק האפריקאי ) ודווקא אצלה מצאתי קליפ שכולו מחווה אמנותית - שלא במקרה מדובר גם באחד השירים הטובים ביותר בקריירה שלה - Got 'till it's gone בו משתתף גם הראפר המצוין Q-Tip .
Got 'till it's gone יצא ב-1997 ונכלל באלבום The Velvet Rope . הוא מסמפל את Big Yellow Taxi של ג'וני מיטשל שדמותה מופיעה בקליפ על מסך טלוויזיה.
ואת Feel so High של דסירה (שלמעשה תבעה את ג'קסון על העתקה). הקליפ בוים ע"י מארק רומנק, במאי קליפים מוערך שביים בין השאר את Scream המצוין של ג'נט ומייקל ג'קסון כשנתיים קודם לכן. הקליפ ממוקם בבר בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה (שהתקיימה מ-1948 ועד 1994) במהלך שנות ה-60 וה-70, בו ג'נט משמשת כזמרת הבית. הקליפ זכה בפרס "הקליפ האופנתי ביותר" של ערוץ VH1 ב-1997, ואכן הוא מאוד מסוגנן. משתתפי הקליפ רוקדים ונהנים מהחיים וגם מצטלמים. אולם החזות היפה של הקליפ הינה מעטה למשהו עמוק הרבה יותר, שמתגלה דרך ההשפעות האמנותיות שלו ודרך פריימים בודדים. מקורם של מרבית הדימויים נעוץ בצילומיו של מאליק סידיבה (ותודה לחברתי היקרה שרי שהפנתה אותי למידע הזה) צלם ממאלי שהתפרסם בצילומי תרבות הנוער בבמאקו - בירת מאלי בשנות ה-60.
הדימויים של סידיבה אינם רק תיעוד תקופתי של צעירים עם פדלפונים, אלא מבטאים את הרוח שהחלה לנשב בצעירים אלה לנוכח המאורעות בארה"ב - פריחת התנועות לזכויות האזרח וה"פנתרים השחורים", ועלייתם של דמויות שלחמו למען שוויון כמו מלקולם אקס ומרטין לותר קינג ג'וניור. הצעירים במאלי ובאפריקה כולה הסתכלו לעבר אחיהם באמריקה והרגישו הזדהות עם מאבקם לצדק.
בנוסף, בקליפ מופיעים סמלים שונים לאפרטהייד ולגזענות :
על מסך הטלוויזיה נראה קטע ממה שנראה כמו סרט המתעד את אורחות חייהם של תושבי אפריקה. יש בסצינה משהו מאוד אימפריאליסטי בו האישה הלבנה בוחנת את ה"פרימיטיבית" השחורה
גברים שמחזיקים סרטיפיקאט (כנראה איזשהו תיעוד של התושבים השחורים בשביל המשטר)
ולבסוף הקליפ נגמר בשלט שאומר - "אירופאים בלבד" באנגלית או "לבנים בלבד" באפריקנס, שלט שהיה נהוג לתלות בתקופת האפרטהייד באפריקה.
הפריים האחרון הזה מאוד חזק בעיני ומעביר את כל המסר החברתי שבקליפ - הרצון לשווין זכויות והמלחמה בגזענות, כמו אז גם עכשיו.
ולסיום, הרבה אנשים אומרים לי שהם נהנים מהבלוג - אז קודם כל, תודה רבה!
אני אשמח מאוד אם תגיבו כאן למטה על הפוסטים, ועוד יותר אשמח אם תרשמו כמנוים (יש לכם מצד ימין למעלה אפשרות להרשם) ותפיצו את הבלוג הלאה!
נתראה בפוסטים הבאים :-)
לצערי, עד לרגע זה לא כתבתי בבלוג על מייקל -בדר"כ הרפרנסים אצלו הם תקופתיים ולא אמנותיים, למעט אולי Remember the Time שמתרחש במצרים העתיקה ו-. Scream הבלתי נשכח שביצע עם אחותו הקטנה, ג'נט ג'קסון,
ג'נט הוציאה כמה שירים טובים בעצמה בעיקר באייטיז ובניינטיז (That's the way love goes עם קמיאו של ג'יי לו, Together Again בלוק האפריקאי ) ודווקא אצלה מצאתי קליפ שכולו מחווה אמנותית - שלא במקרה מדובר גם באחד השירים הטובים ביותר בקריירה שלה - Got 'till it's gone בו משתתף גם הראפר המצוין Q-Tip .
Got 'till it's gone יצא ב-1997 ונכלל באלבום The Velvet Rope . הוא מסמפל את Big Yellow Taxi של ג'וני מיטשל שדמותה מופיעה בקליפ על מסך טלוויזיה.
ואת Feel so High של דסירה (שלמעשה תבעה את ג'קסון על העתקה). הקליפ בוים ע"י מארק רומנק, במאי קליפים מוערך שביים בין השאר את Scream המצוין של ג'נט ומייקל ג'קסון כשנתיים קודם לכן. הקליפ ממוקם בבר בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה (שהתקיימה מ-1948 ועד 1994) במהלך שנות ה-60 וה-70, בו ג'נט משמשת כזמרת הבית. הקליפ זכה בפרס "הקליפ האופנתי ביותר" של ערוץ VH1 ב-1997, ואכן הוא מאוד מסוגנן. משתתפי הקליפ רוקדים ונהנים מהחיים וגם מצטלמים. אולם החזות היפה של הקליפ הינה מעטה למשהו עמוק הרבה יותר, שמתגלה דרך ההשפעות האמנותיות שלו ודרך פריימים בודדים. מקורם של מרבית הדימויים נעוץ בצילומיו של מאליק סידיבה (ותודה לחברתי היקרה שרי שהפנתה אותי למידע הזה) צלם ממאלי שהתפרסם בצילומי תרבות הנוער בבמאקו - בירת מאלי בשנות ה-60.
הדימויים של סידיבה אינם רק תיעוד תקופתי של צעירים עם פדלפונים, אלא מבטאים את הרוח שהחלה לנשב בצעירים אלה לנוכח המאורעות בארה"ב - פריחת התנועות לזכויות האזרח וה"פנתרים השחורים", ועלייתם של דמויות שלחמו למען שוויון כמו מלקולם אקס ומרטין לותר קינג ג'וניור. הצעירים במאלי ובאפריקה כולה הסתכלו לעבר אחיהם באמריקה והרגישו הזדהות עם מאבקם לצדק.
הנה תמונות מהקליפ - ניתן לראות עד כמה הסגנון שלו מושפע משל סידיבה
בנוסף, בקליפ מופיעים סמלים שונים לאפרטהייד ולגזענות :
על מסך הטלוויזיה נראה קטע ממה שנראה כמו סרט המתעד את אורחות חייהם של תושבי אפריקה. יש בסצינה משהו מאוד אימפריאליסטי בו האישה הלבנה בוחנת את ה"פרימיטיבית" השחורה
גברים שמחזיקים סרטיפיקאט (כנראה איזשהו תיעוד של התושבים השחורים בשביל המשטר)
ולבסוף הקליפ נגמר בשלט שאומר - "אירופאים בלבד" באנגלית או "לבנים בלבד" באפריקנס, שלט שהיה נהוג לתלות בתקופת האפרטהייד באפריקה.
הפריים האחרון הזה מאוד חזק בעיני ומעביר את כל המסר החברתי שבקליפ - הרצון לשווין זכויות והמלחמה בגזענות, כמו אז גם עכשיו.
ולסיום, הרבה אנשים אומרים לי שהם נהנים מהבלוג - אז קודם כל, תודה רבה!
אני אשמח מאוד אם תגיבו כאן למטה על הפוסטים, ועוד יותר אשמח אם תרשמו כמנוים (יש לכם מצד ימין למעלה אפשרות להרשם) ותפיצו את הבלוג הלאה!
נתראה בפוסטים הבאים :-)
הי!
השבמחקאחלה פוסט. אני מאד אוהבת את הקליפ הזה, כמו שאמרת הוא מאד מסוגנן. תודה על הקישור (בשני המובנים) לצלם.
אולי כדאי להזכיר גם את במאי הקליפ, מארק רומאנק, שידוע בקליפים מעוצבים.
היי חנה, תודה רבה! עדכנתי בפוסט, מסתבר שהוא ביים את SCREAM של מייקל וג'נט
השבמחק:-)
הי ליטל הבלוג שלך מצויין וכמובן אוהבת נורא את הקליפ הזה
השבמחקיש משהו מאוד מרגש ועוצמתי בקליפ.
מקסים מקסים מקסים! :)
השבמחק