השיר מסמפל את Four Women של נינה סימון מ-1966. השיר המקורי עוסק בארבעה טיפוסים סטריאוטיפים של נשים אפרו-אמריקניות בחברה האמריקאית, וגם השיר של ג'יי זי, עוסק בנושא דומה.
בשירו, ג'יי זי מונה גם הוא טיפוסים שונים של אפרו-אמריקאיים (אותם הוא מכנה ניגז, כינוי פוגעני גזעני שנאסר לשימוש לפחות בתקשורת בארה"ב, אבל כנראה שזה חלק מהמסר בשיר. כמו כן לפי קורא הבלוג יניב גומז - "השימוש הוא במילה nigga ולא ניגר או ניגרז. קיימת השמטה מכוונת של האות האחרונה, עניין משמעותי מבחינה תרבותית, סוג של הכשרה של המילה.") :
Light nigga, dark nigga, faux nigga, real nigga
Rich nigga, poor nigga, house nigga, field nigga
Still nigga, still nigga
לאורך השיר הוא מונה את סוגי ה"ניגרז" כשהמסקנה שלו מכל העניין היא שלא משנה כמה עשיר ומוצלח תהיה, עדיין החברה הלבנה תראה אותך רק כ"ניגר", כלומר שחור נחות, עבד בור ושלל סטריאוטיפים אחרים שמומחשים בקליפ לשיר.
ההשראה לדימויים לקליפ מגיעה מסרטוני אנימציה גזעניים משנות ה-30 וה-40 המציגים סטריאוטיפים של אפרו-אמריקנים בארה"ב. בימים בהם מושג הפוליטיקלי קורקט לא ממש היה קיים, צפייה בסרטונים בימינו מזעזעת למדי.
אך לפני שאנתח את הדימויים הללו , מאיפה בכלל מגיעה גזענות בדימויים של אפרו אמריקאיים?
כתבתי פוסט על ייצוג של דמויות שוליים באמנות מערבית, בינהם גם של שחורים באירופה ושם ניתן היה לראות בעיקר ייצוג שלהם או כדמויות אקזוטיות (למשל אחד משלושת המאגי שמגיעים לברך את ישו) או כדמויות שליליות או כמשרתים של האצולה.
מבחינה אמנותית הם תוארו בצורה ריאליסטית למדי ללא מאפיינים סטריאוטיפיים.
מאפיינים אלה, שמתוארים בצורה קריקטוריסטית ומוגזמת מגיעים אכן מקריקטורות, הדפסים ואמנות עממית, מאמצע המאה ה-19.
מה שמאוד תרם לכך היו מופעי המינסטרל, מופעי וודויל גזעניים שהציגו דמויות סטריאוטיפיות שחורות ב"בלאק פייס" (כלומר שחקנים לבנים הצובעים את פניהם בצבעים כהים ומחקים דמויות אלה).
דמויות שהופיעו במופעים אלה התגלגלו אחר כך בדרכים שונות למדיות אחרות, כולל לסרטים מצוירים.
בין הדמויות : zip Coon העבד המשוחרר שניסה להדמות ללבנים בני המעמד הגבוה. מעין פארודיה על שחור שמדבר בשפה גבוהה אבל תמיד יישאר שחור ועבד לשעבר (דבר שמאוד מתחבר למסר של ג'יי זי) . "קון" היא גם מילת גנאי לשחורים.
Jim Crow
דמויות שהופיעו במופעים אלה התגלגלו אחר כך בדרכים שונות למדיות אחרות, כולל לסרטים מצוירים.
בין הדמויות : zip Coon העבד המשוחרר שניסה להדמות ללבנים בני המעמד הגבוה. מעין פארודיה על שחור שמדבר בשפה גבוהה אבל תמיד יישאר שחור ועבד לשעבר (דבר שמאוד מתחבר למסר של ג'יי זי) . "קון" היא גם מילת גנאי לשחורים.
Jim Crow
"קרואו" היא מילת גנאי לשחורים.
דמות של עבד עליז, רוקד ושר.
Uncle Tom
דמות חיובית של סבא שחור וחביב. אגב, עדיין משתמשים בדמותו למותגים שונים. למרות החיוביות שלה, מדובר בדמות סטריאוטיפית גזענית לכל דבר. הספר הקלאסי "אוהל הדוד טום" שתיאר את זוועות העבדות השתמש במכוון במושג כדי להביע עליו ביקורת ולהתנגד לו.
Mammy
סטריאוטיפ זה מציג אישה שחורה וחביבה, עבת בשר ואמהית. גם זו דמות שנתגלגלה להמון מדיות, כולל למותגים שונים, עד היום.
Pickaninny
מתוארים כילדים שחורים ועניים עם תווי פנים מוגזמים הנהנים לאכול אבטיחים.
דמות של עבד עליז, רוקד ושר.
Uncle Tom
דמות חיובית של סבא שחור וחביב. אגב, עדיין משתמשים בדמותו למותגים שונים. למרות החיוביות שלה, מדובר בדמות סטריאוטיפית גזענית לכל דבר. הספר הקלאסי "אוהל הדוד טום" שתיאר את זוועות העבדות השתמש במכוון במושג כדי להביע עליו ביקורת ולהתנגד לו.
Mammy
סטריאוטיפ זה מציג אישה שחורה וחביבה, עבת בשר ואמהית. גם זו דמות שנתגלגלה להמון מדיות, כולל למותגים שונים, עד היום.
Pickaninny
מתוארים כילדים שחורים ועניים עם תווי פנים מוגזמים הנהנים לאכול אבטיחים.
ניתן לראות סטריאוטיפים אלה במודעות הפרסומת וספרי הילדים הבאים
אגב, גם ל"טום וג'רי" הגיע סטריאוטיפ גזעני הלא הוא כמובן דמות הMAMMY, המשרתת השחורה
אגב, גם ל"טום וג'רי" הגיע סטריאוטיפ גזעני הלא הוא כמובן דמות הMAMMY, המשרתת השחורה
וגם ל"חלף עם הרוח"
נתחיל בניתוח הקליפ. שם השיר, "סיפורו של או ג'יי", ככל הנראה הכוונה היא לאו ג'יי סימפסון, שחקן הפוטבול ששיחק גם בקולנוע אך התפרסם בעיקר כמי שזוכה ממשפט רצח וככל הנראה, לא בצדק. נעשו סדרות על המשפט, דוקומנטרית ומבוימת בשנתיים האחרונות. ממה שמוצג בהן המשפט, שנוהל בצורה מאוד תקשורתית, הושפע מאוד מהלך הרוח בחברה האמריקאית והמתחים הבין גזעיים ששררו בה - או ג'יי השתמש בכך כדי להציג כי הואשם לכאורה בגלל צבע עורו ובסופו של דבר התמיכה הציבורית הרבה הייתה חלק מרכזי מהזיכוי שלו. (מה שלא עזר לו אחר כך להמנע מהסתבכויות, הוא נאסר שנים מאוחר יותר בגלל האשמות אחרות).
דימוי מהקליפ שמתאר את או ג'יי סימפסון
למה ג'יי זי בחר בשם השיר? כנראה כדי להעלות אסוציאציות של מתחים בין גזעיים. כמו כן הוא מצטט את העניין שאו ג'יי אמר שהוא אינו שחור, וג'יי זי לועג לכך. מבחינתו, כפי שציינתי, שחור נשאר כזה בעיני החברה הלבנה.
הקליפ נפתח בתמונה למעלה, עם דמותו המצוירת (בצורה גזענית)של ג'יי זי. ניתן לראות את הדמיון לפתיח של הלוני טונס, שכן גם בסרטוני הלוני טונס מהתקופה היו מאפיינים גזעניים רבים.
הצורה שבה ג'יי זי מתואר גזענית כי זו מעין הפשטה סטריאוטיפית שמתבססת על דמויות אנימציה גזעניות משנות ה-30 וה-40 - במקרה הזה, אנו רואים שהחלק שמקיף את פיו בהיר יותר משאר הפנים.
כפי שניתן לראות בתמונה מתוך הסרטון The Isle of Pingo Pongo מ-1938
לדעתי המקור של הדימוי הזה מגיע מתיאורי קופים
ניתן לראות גם בסרטון האנימציה Swing Monkey Swing מ-1937 ממנו נלקח דימוי הקופים שמנגנים ג'אז.. כך שההקבלה מאוד בוטה.
בהמשך הקליפ מתייחס גם לסטריאוטיפ המוצג לעיל, של שחורים כברברים קניבליים בג'ונגל.
הכיתוב אומר "בהשתתפות ג'יי בו". למה ג'ייבו ולא ג'יי? כי אחד הכינויים לאפרו-אמריקאים היה "סמבו", המונח התגלגל גם לארץ.
מקורו בכינוי גזעני של מולאטים מהמאה ה-19. הכינוי התגלגל גם לספר The Story of Little Black Sambo של הלן באנרמן מ-1899. הספר הוא ספר ילדים שהיה מאוד פופולארי ותורגם כמובן לעברית לשם "כושי סמבו".
ספר הילדים המקורי היה תמים למדי עם איורים לא פוגעניים אך הצלחתו הרבה הביאה למהדורות נוספות ועיבודים שונים עם איורים אחרים שכן חטאו בגזענות.
גם לכך כמובן יש רקע באנימציה גזענית , הנה דימוי מתוך הסרטון המאוד גזעני Scrub Me Mama With a Boogie Beat מ-1941
סטריאוטיפ נוסף הוא זה של אפרו-אמריקאי אוכל אבטיח
עוד אסוציאציה לג'ייבו- היא בסרט של דיסני "דאמבו", אליו אתייחס בהמשך.
לאחר מכן אנו רואים תמונה של חיי לילה תוססים עם מועדון בורלסק שבו מנגנת תואמת נינה סימון, גם היא בעיצוב גזעני סטריאוטיפי- שפתיים בולטות מאוד.
גם לכך כמובן יש רקע באנימציה גזענית , הנה דימוי מתוך הסרטון המאוד גזעני Scrub Me Mama With a Boogie Beat מ-1941
כל העניין של הצגת חיי הלילה ושחורים כמהמרים ושתיינים מגיע גם מהסרטון שנקרא Clean Pastures מ-1937
דימוי זה אשר קיים מהמאה ה-19, מציג אפרו-אמריקאים, בדר"כ עבדים לשעבר, אוכלים בחדווה אבטיח. לכאורה תמים, אך למעשה, מדובר בכזה המבטא מסרים אפלים וגזעניים.
תומכי העבדות בארה"ב השתמשו בדימוי זה כדי להציג את האפרו-אמריקאיים כאנשים פשוטים וטיפשים שכל מה שהם צריכים הוא חתיכת אבטיח שתשמח אותם (ובוודאי שלא שחרור מעבדות למשל).
תומכי העבדות בארה"ב השתמשו בדימוי זה כדי להציג את האפרו-אמריקאיים כאנשים פשוטים וטיפשים שכל מה שהם צריכים הוא חתיכת אבטיח שתשמח אותם (ובוודאי שלא שחרור מעבדות למשל).
ניתן לראות המון דימויים של סטריאוטיפ זה, לצד דימויים דומים של "אוכל של כושים" כמו כנפי עוף. כולם למעשה דימויים של עצלנות.
סטריאוטיפ נוסף - הפרדה באוטובוסים, רוזה פארקס
בשנת 1955 סירבה פארקס האפרו-אמריקאית לפנות את כסאה באוטובוס מופרד גזעית לאדם לבן .היא אמנם ישבה בצד ה"שחור" באוטובוס, מאחור, אך חוקי ההפרדה אמרו שכאשר הצד הקדמי ו"הלבן" מתמלא, על האפרו-אמריקאיים מאחור לפנות את מקומותיהם ללבנים. כאשר סירבה לעשות זאת, נעצרה, נשפטה והורשעה.
מרטין לותר קינג, הוביל חרם על חברת האוטובוסים שגרם לחברה להפסיק את מדיניות ההפרדה הגזענית, והערעור על הרשעה נידון בבית המשפט העליון ואף גרם לכך שהשופטים הכריעו כי ההפרדה הגזעית והגזענית נוגדת את חוקת ארה"ב.
עוד לפני סירובה המפורסם הייתה פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, סיימה תיכון והצליחה להכלל בספר הבוחרים - דברים שאינם טריוויאלים לאישה אפרו-אמריקאית בשנות ה-50 בארה"ב.
מרטין לותר קינג, הוביל חרם על חברת האוטובוסים שגרם לחברה להפסיק את מדיניות ההפרדה הגזענית, והערעור על הרשעה נידון בבית המשפט העליון ואף גרם לכך שהשופטים הכריעו כי ההפרדה הגזעית והגזענית נוגדת את חוקת ארה"ב.
עוד לפני סירובה המפורסם הייתה פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, סיימה תיכון והצליחה להכלל בספר הבוחרים - דברים שאינם טריוויאלים לאישה אפרו-אמריקאית בשנות ה-50 בארה"ב.
ג'יי זי מאזכר את מקרה פארקס בצורה הפוכה, הוא יושב באוטובוס מאחור בחלק ה"צבעוני", כאומר שהדברים לא באמת השתנו על אף מקרה פארקס וביטול ההפרדה באופן חוקי.
הסטריאוטיפ הבא הוא קוטף הכותנה מול המשרת
בקליפ מוצגים שני צדדים של אותו המטבע - העבד שקוטף בשדות כותנה לעומת העבד שמוחזק בבית כמשרת. שניהם עבדים, אך ה"עבד הביתי" נמצא גבוה יותר בהיררכיה. ג'יי זי כמובן לועג גם לכך.
הרפרנס החזותי מגיע היישר מסרטו של קוונטין טרנטינו, דג'אנגו אנצ'יינד משנת 2012
סוחר הסמים/קבצן
סטריאוטיפ שנובע למרבה הצער ממציאות קיימת של שכונות עוני בארה"ב שמאוכלסות לרוב בשכבות השוליים של ארה"ב: אפרו-אמריקנים, לטינים ומהגרים אחרים. רבות מהשכונות הללו לא מקבלות תקצוב והשקעה נדרשים מה שגורם לעלייה באחוזי הפשע בקרב תושבי המקום וליצירת מחזוריות של פשע וסמים שיוצרת תדמית גזענית.
פני הפסנתר הוא דימוי שמגיע גם הוא מ-
ג'יי זי משתמש בסטריאוטיפ נוסף בשיר כשהוא מדבר על יהודים :
"You ever wonder why Jewish people own all the property in America? This how they did it.”
"You ever wonder why Jewish people own all the property in America? This how they did it.”
הוא מצד אחד מחמיא לחושים העסקיים של יהודי ארה"ב , אבל מצד שני יש כאן סטריאוטיפ על יהודים וכסף. לדעתי ג'יי זי כמובן עושה זאת במודע, משתמש בסטריאוטיפ גזעני בתוך שיר שמדבר על סטריאוטיפים גזעניים כדי להדגיש את המסר החברתי.
הדימויים הבאים מייצגים את אחד הפרקים האפלים בהיסטוריה האמריקאית (שלצערנו לא לגמרי נעלם)
תלייה של אפרו-אמריקנים ודימוי של אנשים במדי הKKK
לאחר נצחון הדמוקרטים במלחמת האזרחים, תומכי העבדות בדרום הרגישו כי נכפים עליהם חוקים ונורמות חברתיות חדשות עמם לא הסכימו. הם ראו בעבדות דבר לגיטימי ובאפרו-אמריקאיים נחותים מהם. נצחון הדמוקרטים אם כך גרם לתסיסה חברתית שהתבטאה בצורה מזעזעת בלינצ'ים. במסגרתם, נהגו לתפוס אפרו-אמריקאי, להאשימו בפשעים שונים -מרצח ועד אונס, להתעלל בו ולתלות אותו למען יראו וייראו. טרור זה נמשך מסוף המאה ה-19 ועד 1960 לפחות.
הרשת מלאה בצילומים אמיתיים המתעדים את הקורבנות התלויים עם לבנים המחייכים ברקע. חסכתי מכם אותם בפוסט זה אבל למי שמעוניין לחקור, לצערי זה קיים.
ניתן לראות בדימוי מהקליפ מצד ימין ילד לבן מחייך.
אגב, נינה סימון אותה מסמפל ג'יי זי בשיר, מבצעת גם את Strange Fruit , במקור של בילי הולידיי, שמדבר על תופעת הלינץ'. השיר המדהים והנוקב הזה נכתב על ידי יהודי בשם אייבל מאירופול שהתחלחל מצילומי הלינץ' והפך לאחד השירים החשובים בהיסטוריה האמריקאית. הנה הבית הראשון
Southern trees bear a strange fruit,
Blood on the leaves and blood at the root,
Black bodies swinging in the Southern breeze,
Strange fruit hanging from the poplar trees.
הKKK היא תנועה גזענית המאמינה בעליונות הגזע הלבן, נוסדה גם היא זמן קצר לאחר נצחון הדמוקרטים במלחמת האזרחים. התנועה אחראית למעשי אלימות ורצח רבים כנגד אפרו-אמריקאיים בארה"ב אבל מחזיקה (כמובן) בדעות אנטישמיות, קסנופוביות והומופוביות.
הדימוי הבא בקליפ מטלטל במיוחד. רגע הנצחון באולימפיאדה של 1968, בה האתלטים האפרו-אמריקאיים טומי סמית וג'ון קרלוס הניפו את ידיהם בהצעדת BLACK POWER כמחאה חברתית.
הנצחון מתחלף בדימוי כמעט זהה , אך הפעם על הפודיום עבדים הנמכרים למרבה במחיר
הדימוי הבא מתאר מיליטאנט עם מסיכות אפריקאיות ברקע
מזכיר דיקטטורים אפריקאיים שפוגעים בעמם ומלאים בתאוות בצע. כמו רוברט מוגבה. דימוי שלילי שמבליט תכונות "ברבריות".
ג'יי זי כדאמבו
סרטו של וולט דיסני על הפילון המעופף יצא בשנת 1941. דאמבו כאמור מזכיר את "סאמבו" וכמו כן,
בסרט ישנן דמויות עורבים שבצורה מאוד בוטה מתייחסות לאפרו-אמריקאיים - וכמובן, יש כאן משחק מילים של CROWS.
כמו כן, לפי קוראת הבלוג נועם בן ארי, -"כביכול דמבו הוא סיפור הצלחה, פיל שלומד לעוף. בפועל הוא חיית קרקס ללא חירות. ההצלחה שלו שייכת לקרקס ולא לו. מאוד מתאים לתיאור של מצב השחורים בארה"ב שמציג ג'יי זי. "
כמו כן, לפי קוראת הבלוג נועם בן ארי, -"כביכול דמבו הוא סיפור הצלחה, פיל שלומד לעוף. בפועל הוא חיית קרקס ללא חירות. ההצלחה שלו שייכת לקרקס ולא לו. מאוד מתאים לתיאור של מצב השחורים בארה"ב שמציג ג'יי זי. "
בהמשך רואים את דימוי הכובסת שמגיע ישירות מסטריאוטיפ הMAMMY ומסרטון האנימציה
דימוי נוסף ומאוד מטלטל הוא של ספינות העבדים, גם כאן מדובר באמת היסטורית שכן מה שהביא את העבדים האפריקאיים לארה"ב ולאירופה היו ספינות עבדים. ספינות אלה שוכנו בכמות ענקית של אנשים, ללא תנאים בסיסיים, שבגללם רבים מהם מתו במסע עצמו. שעבוד העבדים החל עוד בספינות ונמשך הרבה אחר כך כשהגיעו ליבשות הלבנות.
הסרט "אמיסטד" של סטיבן שפילברג עסק בכך.
מה שמעניין זה שבקליפ הדימוי של ספינת העבדים הופך להיות ספינה של ג'יי זי, שאותו משרתים מלחים לבנים.
מראה את המהפך החברתי לכאורה, אך כפי שציינתי, המסר של ג'יי זי הפוך - הגזענות עדיין כאן.
הקליפ נגמר בזה שג'יי זה זורק שטרות לילדים העניים (שמעוצבים כפיקאניני) , מבט על , על הגלובוס וג'יי זה שטס בטיל לחלל. אולי בורח מהמציאות העגומה.
אין ספק שמדובר באחד הקליפים הכי נוקבים שראיתי אי פעם, אשר מעלה המון סוגיות שעדיין רלוונטיות.
מקווה שנהניתם מהקריאה, מזמינה אתכם להרשם לעמוד הבלוג בפייסבוק ולתפוצת הבלוג במייל.
כמו כן, אני הולכת להרצות בפסטיבל אייקון בחול המועד סוכות על פולקלור רוסי, כולכם מוזמנים!
ותודה לחברתי הטובה שרי על כל הטיפים בכתיבת פוסט זה
