מה שמזכיר לי שחוץ מהבלוג הזה הקמתי עוד מיזם אינטרנטי שאני מאוד גאה בו, קבוצת הצעות עבודה בתחום האמנות, שעזרה לרבים אבל לי עדיין לא :) מזמינה אתכם להצטרף, כבר עברנו את ה-1000!
כתיבת הבלוג מביאה אותי למחוזות אמנותיים שבדרך כלל לא לומדים עליהם במוסדות האקדמיים בארץ, כמו סקנדינביה. או ליתר דיוק, מעוז המטאל והמומינים - פינלנד. לאחר שיוליה בודיאנסקי היקרה הפנתה אותי לקליפ של להקת הסימפוניק מטאל Nightwish, נחשפתי לרפרנס מאוד מעניין לאמן פיני נודע בשם הוגו סימברג.
למי שלא מכיר, סימפוניק מטאל הוא תת ז'אנר במטאל בעל אלמנטים סימפוניים, יצירות מורכבות שמושפעות בעיקר ממוסיקה קלאסית ואופרה, Nightwish הפינית היא אחת הלהקות הבולטות בסגנון זה ומשלבת בין מטאל לאופרה (יחד עם Within Temptation ההולנדים, Lacuna Coil האיטלקיים וכן, גם Evanescence האמריקאיים שאימצו סגנון זה לחיקם).
נייטויש הוקמה ב-1996 והובלה על ידי הסולנית המדהימה טאריה טורונן. הרכב הלהקה השתנה כשטאריה והבסיסט הוחלפו (ולאחרונה הוחלפה הסולנית השניה לשלישית)-אבל הסגנון הייחודי נשאר. אפשר להגיד שנייטויש הם חלוצי הסימפוניק מטאל והפופולאריים ביותר בז'אנר זה , בכל העולם (הם הופיעו גם בארץ).
הוגו סימברג הינו אמן סימבוליסט מפינלנד שפעל בסוף המאה ה-19. ציוריו לרוב עוסקים בנושאים מקאבריים ועל טבעיים.
תנועת הסימבוליזם, שהתפתחה בסוף המאה ה-19 באירופה (בעיקר בצרפת, רוסיה ובלגיה) שאבה השראה מהאלמנט הגותי והאפל שברומנטיסיזם והיוותה תגובה לריאליזם והנטורליזם שביקשו לתאר את המציאות כפי שהיא. הסימבוליזם התמקד בדימויים סמליים ומטאפוריים (גישה שהתבטאה גם בספרות ובשירה) בשילוב עם מיסטיקה ורוחניות.
הציירים הסימבוליסטים השתמשו בדימויים מיתולוגיים וחלומיים שלאו דווקא ביטאו משמעויות רווחות אלא פעמים רבות ביטאו את רגשותיהם של האמנים עצמם. כשאני מתבוננת בציורים של סימברג, אני לא יכולה שלא לחשוב על אדוארד מונק הנורבגי, שמילא את יצירותיו בדימויים מורבידיים ועל טבעיים שביטאו רגשות קשים על חייו ועל העולם סביבו.
אחד מציוריו המפורסמים ביותר של סימברג הוא המלאך הפצוע מ-1903 שנבחר גם לציור הלאומי של פינלנד ב-2006.
הציור מתאר שני נערים צעירים סוחבים על גבי מקלות דמות מלאך נשית. עיניה מכוסות בסרט לבן וכנפיה פצועות ומדממות.
הנער הימני מישיר מבט אל הצופים במבט מלנכולי, שמתאים לאווירה הכללית העגומה ביצירה - צבעים מונוכרומטיים, שמיים קודרים, הנערים לבושים בשחור והנוף כמעט וצחיח. הקומפוזיציה מזכירה תהלוכה של לוויה, אולם המלאכית רק פצועה.
הנוף המתואר מתבסס על פארק אמיתי בהלסינקי. בזמנו של סימברג, הפארק כלל מוסדות צדקה, והשביל הספציפי עליו מתקיימת התהלוכה בציור מוביל למעשה לבית ספר לנערות עיוורות ולמוסד לנכים. לכן, אנחנו יכולים להסיק שהם מצאו את המלאכית הזו, שנפלה מהשמיים והם מוליכים אותה למקום שבו יוכלו לרפא אותה. המלאכית מחזיקה זר פרחי פעמוניות שלג, שמסמל לידה מחדש ומרפא. קיים ניגוד בין התהלוכה האלגורית לבין המיקום הריאליסטי, מה שבעיני מחזק את ההזדהות של הצופים בציור. התהלוכה נרראית כמו משהו שיכול להוות חלק מחיינו. וכאן נשאלת השאלה - מה בעצם מייצגת המלאכית?
האם היא מייצגת משהו נשגב , ערכים מסוימים שאיבדו משמעות או שמא, מלאכית שנפלה כי חטאה ומרדה נגד אלוהים, כמו לוציפר.
מה מסמלים הנערים? את הדור הצעיר שעליו מוטלת האחריות הפיזית והמטאפורית לכפר על חטאיה, או אלה שימשיכו את דרכה?
סימברג עצמו מעולם לא פירש את יצירותיו וביקש שכל צופה יפרש אותן לפי ראות עיניו.
במובן הביוגרפי, ציור זה היווה למקור כוח לסימברג כאשר חלה בדלקת קרום המוח.
ובחזרה לנייטויש - השיר Amaranth (סוג של פרח אגב) יצא ב-2007 וזכה להצלחה רבה בפינלנד.
כיאה לפינים גאים, הקליפ מתבסס על המלאך הפצוע של סימברג ומצטט אותו חזותית.
הקליפ מרחיב את הנרטיב ביצירה ומתאר את שני הנערים מוצאים את המלאכית הפצועה ונושאים אותה לכפר כדי לטפל בה. אנשי הכפר רואים בה מקור לרשע (כפי שציינתי לגבי מלאכים נופלים).
הנערים מרחיקים את המלאכית לבקתה אולם ההמון הזועם של הכפר מגיע, מסלק אותם ושורף את הבקתה עם המלאכית שבתוכה. אנשי הכפר שמחים על שריפתה אולם המלאכית מצליחה לחזור לגן עדן בסוף הקליפ - סוף אופטימי למדי.
בסך הכול פירוש ריאליסטי ליצירה, אני מניחה שאם מלאכים היו נופלים על כפרים בפינלנד במציאות, המקומיים היו מתנהגים באופן דומה לקליפ. כמובן שהיצירה והקליפ הם סימבוליים, וכל מה שנותר לנו הצופים הוא לפרש את המשמעויות האמיתיות מאחוריו.
כרגיל, אני אשמח אם תרשמו כמנוים לבלוג (כאן למעלה מימין) או שתגיבו לי למטה.
עד הפעם הבאה - תהנו מהקליפ והשיר
Merry Christmas , שנה אזרחית חדשה טובה ו-
С Новым Годом לחוגגים
