יום ראשון, 26 במאי 2013

אנימה בקליפים


הפוסט היום יעסוק בתחום שאני מאוד אוהבת ומאוד מעניין אותי - האנימה, וליתר דיוק קליפים שכוללים אנימה.

על אנימה כבר כתבתי בעבר בפוסט על קנייה ווסט וטאקאשי מוראקאמי, אמן יפני שמושפע רבות מתרבות האנימה ביצירותיו.
אולם ווסט אינו היחיד שהושפע מהאנימיציה היפנית בקליפים שלו והפוסט הבא יסקור כמה דוגמאות בולטות מהתחום :

ראשית, מה היא בעצם אנימה?

מקור המילה אנימה בצרפתית ומשמעותה "אנימציה". ביפן משתמשים במושג לתיאור אנימציה ומחוץ ליפן לתיאור אנימציה יפנית. בעוד שמרבית האנימציה האמריקאית מכוונת לילדים, האנימה פונה לכל הגילאים ומחולקת לתתי ז'אנרים רבים אשר חופפים עם המנגה, כולל אירוטיקה. האנימה שהתפתחה כתגובה לאנימציה האמריקאית ולדיסני, גברה כעת עליה בגודלה ומייצאת אליה סרטים. במאי אנימה פופולריים כמו מיאזאקי זוכים להערכה ממסדית והתעשייה משחררת תוצרים נלווים לסרטים ולסדרות, כמו בובות ופסלונים שצוברים הצלחה מסחרית רבה.

בתחילה, סגנון האנימה היה מערבי ביותר בדומה לאנימציה של דיסני. אולם החל משנות השבעים והשמונים, האנימה שאבה השראה מסגנון המנגה ולרוב עיבדה חוברות קומיקס לסרטי אנימציה. מקורותיו של הקומיקס היפני, מנגה , נמצאים עוד במאה ה-12 כשנזיר יפני בשם טובה צייר מגילות מאוירות ונרטיביות בנושאים שונים בשם צ'וג'וגיגה. עם המצאת דפוס העץ במאה ה-17, נפוצו הדפסים בידוריים בקרב העם שתארו את הנאות העיר הגדולה. הראשון שטבע את המונח "מנגה", ביפנית "ציורים גחמניים", כששייך אותו לרישומיו היה אמן ההדפסים הוקוסאי (Hokusai) מהמאה ה-18, שנודע במערב בעיקר בזכות ציורי הטבע שלו.

התחייה המחודשת של המנגה כקומיקס היפני המודרני, הייתה לאחר מלחמת העולם השנייה,

בתקופת הכיבוש האמריקאי במדינה, בין השנים 1945–1952. הקומיקס, הטלוויזיה והקולנוע האמריקאיים השפיעו רבות על המנגה מבחינה אסתטית כשהפכה לנרטיב שמורכב בצורה סינמטוגרפית, עם "צילומים רחבים" ותקריבים. כמו כן מבחינה תוכנית, הושפעה המנגה מסרטי קולנוע וחוברות קומיקס אמריקאיים מהתקופה, שעסקו במדע בדיוני, הרפתקאות וגיבורי על.

הסגנון האסתטי הפופולארי של המנגה, שהתבטא לאחר מכן גם באנימה, נקרא "שוג'ו מנגה" והתפתח בשנות השבעים במגזיני נשים ונערות. שוג'ו מנגה הציג סיפורים רומנטיים מותאמים לקהל היעד, כשגיבוריהם היו נערות ונערים עם תווי פנים עדינים ונאיבים ועם עיניים גדולות וחולמניות. זהו הסגנון ששולט באנימה ומגה גם כיום, יותר מכל סגנון אחר.






לאנימה נחשפתי בפעם הראשונה בילדותי, שהייתה מלאה בסדרות אנימה ששלטו בערוץ 1 של שנות התשעים.
המומינים , פיטר פן, גברת פלפלת, הלב, נשים קטנות, האסופית, פינקיו, נילס, האקלברי פין - כולן למעשה סדרות אנימה שלא היססו לקחת נושאים מערביים ולתת להם וריאציה שלא תמיד תאמה לסיפור המקורי (אבל הייתה מאוד מהנה).









עם השנים הסגנון השתנה והפך למהיר, צבעוני ואלים יותר. כפי שהתבטא בסדרות כמו פוקימון, דיג'ימיון ודרגון בול זי. האנימה התפשטה בהצלחה בעולם המערבי וזכתה לפופולריות עצומה, היא הגיעה כאמור לסדרות טלוויזיה, סרטים וגם לקליפים. 




להקה שלקחה את שגעון האנימה לקצה הייתה צמד האלקטרו הצרפתי דאפט פאנק  שב-2003 הוציאה את סרט האנימה 
Interstella 5555: The 5tory of the 5ecret 5tar 5ystem. סרט קונספט זה היה למעשה התגלמות חזותית של אלבומם השני, Discovery וסיפר על מסעה של להקת פופ בחלל החיצון. בסרט אין דיאלוגים, מחליפים אותם השירים מ-Discovery שעלילת הסרט מותאמת אליהם.





דאפט פאנק יצרו את הסרט כמחווה לתרבות האנימה שהשפיעה רבות על ילדותם, ושתפו פעולה עם האנימטור ליז'יי מאטסומוטו שאחראי על הסדרה האהובה עליהם, קפטן הרלוק, שעסקה בפיראט חלל ובאודיסאה הבלתי נגמרת שלו.  השפעה נוספת, גם היא פרי יצירתו של מאטסומוטו הייתה הסדרה גלאקסי אקספרס 999 שעסקה גם היא במסעות בחלל, הפעם של רכבת קיטור (וכנראה שה-999 שם השפיע על ה-5555 של Interstella 5555).
הסינגלים מהאלבום לוו בקליפים שהיו למעשה קטעים מ-Interstella 5555.






קנייה ווסט ראה, שמע והתלהב - בשנת 2007 הוציא את Stronger מתוך האלבום Graduation עליו כתבתי בהרחבה כאן.
מעבר לזה שכל הדימויים באלבום צוירו על ידי האמן טאקשי מוראקמי, שמושפע מאנימה ומנגה בעצמו, ווסט סימפל את Harder, Better, Faster, Stronger של דאפט פאנק בשירו Stronger והקליפ עצמו הכיל מחוות שונות לסרט האנימה הקלאסי Akira  מ-1988. 

Akira  הוא סרט מד"ב שמתרחש בטוקיו הדיסאוטופית של 2019, שבנוייה על הריסות טוקיו המקורית שלכאורה נהרסה בפצצת אטום.  העלילה עוסקת במזימה ממשלתית המסתירה סוד אפל בנוגע להריסתה של טוקיו ובקשר שלה לאופנוען צעיר עם כוחות על טבעיים.
הסרט מבוסס על חוברת מנגה באותו השם ונחשב עד היום לנקודת ציון בהיסטוריה של האנימה ובעצם היה הראשון שהצליח לפרוץ את גבולות יפן ושבה את לב הקהל והמבקרים בארה"ב. סרט שהשפיע רבות על כל סרטי האנימה שהגיעו אחריו הן במורכבות העלילה והן בסגנון האנימציה. אקירה השפיע גם על סרטי קולנוע שאינם אנימה כמו "המטריקס" ו"כרוניקל". לשמחתי (ולשמחתכם) מצאתי את הסרט המלא בדיבוב לאנגלית ביוטיוב.

הקליפ של Stronger שבויים ע"י הייפ ויליאמס,  מתרחש בטוקיו העתידנית ומלא במחוות לאקירה (נעזרתי באתר הבא) :










הייפ ויליאמס סיפר שווסט מאוד אוהב אנימציה יפנית ואת אקירה בפרט והקונספט הגיע ממנו.
אגב, שני הרובוטים שבוחנים את ווסט הם מחווה לדאפט פאנק שנוהגים להופיע כשקסדות רובוטים על ראשיהם.
הנה הקליפ המלא



קליפ נוסף שנקשר לסרט אנימה קלאסי הוא של שיר הדאנס King of my castle  של  Wamdue Project , שהיה שם במה של המפיק האמריקאי כריס בראן. השיר יצא ב-1999 והפך להיט ענק בזמנו.

הקליפ הזכור של השיר כיכב לא מעט ב-MTV של שנות התשעים והיה למעשה מונטאז' קטעים מהסרט Ghost in the shell .

הסרט יצא ב-1995 והיווה השראה משמעותית למטריקס.  סרט מד"ב זה עוסק בעולם עתידני בו הכול נשלט על ידי רשת ממוחשבת, לבני האדם יש גישה לרשת זו על ידי גופים מלאכותיים (shells) שנושאים את המחשבות והרגשות שלהם וגם מספקים להם כוחות על טבעיים. העלילה מתארת את מרדפה של שוטרת ביחידה מיוחדת אחר האקר שמשתלט על גופים מלאכותיים אלה וכמובן שיש גם סודות אפלים ומזימות ממשלתיות ברקע.

כמו Akira, גם Ghost in the shell  נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר בז'אנר האנימה.
ומעניין שבניגוד לסרטים מערביים שיצאו באותה התקופה, אשר יועדו ברובם לילדים, סרטי אנימה אלה יועדו במכוון למבוגרים והיו אפלים, אלימים ומטרידים.

הקליפ המלא





עד כה עסקתי בקליפים שהושפעו מסרטים, או שהשתמשו בקטעים מסרטים קיימים.
דוגמא לקליפ אנימה מקורי הוא הקליפ ל-Breaking the habit  של להקת הרוק לינקין פארק
השיר יצא ב-2004 ונכלל באלבום Meteora , שכלל גם את Numb  , Faint  ו-Somewhere I belong  המעולים.

הקליפ נוצר בארה"ב תחת פיקוחו של קאזוטו קאקאזווה שיצר את קטע האנימה בסרטו של קוונטין טרנטינו, Kill Bill.
עלילית הקליפ עוסקת בשרשרת אירועים שסולן הלהקה, צ'סטר קשור אליהם.







הקליפ המלא



לסיום, זמרת שאולי לא הייתם מקשרים לאנימה אבל הפתיעה לטובה - בריטני ספירס!

ספירס הוציאה ב-2008 את Break the Ice  שנכלל באלבום Radar.

השיר לווה בקליפ בסגנון אנימה שנוצר דווקא בדרום-קוריאה ולא ביפן, ועוסק בגיבורת על (ספירס) בעולם עתידני המלא בכפילים קיברנטיים. כן, יכול להיות מאוד שספירס, או הבמאי שלה צפו בקליפים שעסקתי בהם בפוסט זה והושפעה מהם.





בכל מקרה יצא קליפ נחמד לשיר שלדעתי לא הוערך מספיק בזמנו. 

הקליפ המלא




עד כאן בנושאי אנימה בקליפים, בטוחה שיש עוד דוגמאות ולא שוללת פוסט המשך.
אשמח להארות, הערות, תגובות ומנויים חדשים לבלוג ובדף של הבלוג בפייסבוק.

נ.ב. מגזין "ערב רב" ממשיך לפרסם את הפוסטים שלי וזה כיף וכבוד גדול. תודה רבה! 

תגובה 1:

  1. אוף כתבתי תגובה ארוכה ופתאום היא נמחקה
    מוזר
    תקציר:אהה טייק און מי,דייר סטרייטס מאני פור נאט'ינג,בריטני זה תמיד אחלה.
    יום נעים

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...