יום שישי, 22 בפברואר 2013

ניתוח חזותי של Tonight, Tonight- Smashing Pumpkins


קוראים יקרים,
אני רוצה להודות לכל המגיבים המקסימים שכותבים לי כמה הם נהנים מהפוסטים שלי, זה מאוד מרגש ומחמם לב.
השבוע גם פירסמו את הבלוג שלי בדף הפייסבוק של גלריה נגה, מה שהיה סופר מגניב (תודה לכם!).

הגעתי להחלטה שאני לא מגבילה את עצמי בבלוג הזה לעיסוק בתולדות האמנות בלבד, אלא אעסוק בכל הגוונים של האמנות החזותית, כלומר גם בהשפעות קולנועיות/תיאטרליות ועוד.
הסיבה היא שיש המון קליפים יפיפיים ומעניינים שלא קשורים בהכרח לתולדות האמנות ואני רוצה לכתוב עליהם (אבל עדיין אשתדל שרוב הפוסטים יעסקו באמנות).
הדוגמא הראשונה לקליפ שלא מושפע מתולדות האמנות תהיה בפוסט הזה, בו אכתוב על Tonight, Tonight המופלא של להקת הרוק האמריקאית ה-Smashing Pumpkins  (ותודה לשרי היקרה על הטיפ).

Smashing Pumpkins נוסדה ב-1988 באילינוי ושילבה בהצלחה רבה רוק, מטאל, גות', אלטרנטיב, פופ', מוסיקה אלקטרונית ועוד, ליצירת שורה של להיטים כמו : Disarm, Today, Ava adore, 1979.  וגם כמה קאברים יפים, בינהם landslide במקור של Fleetwood Mac.
כל אלה בשילוב הקול והמראה המיוחד של הסולן, בילי קורגן, ביססו את מקומה של הלהקה כאחת מלהקות הרוק החשובות של שנות ה-90 , והיא ממשיכה לפעול גם היום.

ב-1996 הוציאו את השיר Tonight, Tonight  שנכלל באלבום "Mellon Collie and the Infinite Sadness" (שהכיל גם את  Bullet with Butterfly wings).   אגב, גם עטיפת האלבום מעניינת כשלעצמה - מדובר בקולאז' של המאייר ג'ון קרייג, שחיבר בין ציור של רפאל לציור של ז'אן באפטיסט גרז. עוד מידע עליה תוכלו לקרוא כאן.





הקליפ של Tonight, Tonight זכה בשישה פרסי MTV, ובגראמי של ה-"קליפ הטוב ביותר" לאותה השנה.
לא מפתיע, מכיוון שמדובר בקליפ יפיפיה ומסוגנן.
הוא שואב השראה כמעט מוחלטת מסרטו הקצר של הבמאי הצרפתי ז'ורז' מלייה , "Le Voyage dans la Lune" (המסע לירח) מ-1902.
סרט ראינוע זה נחשב לסרט המד"ב הראשון בהיסטוריה (!)

הקליפ מבוסס באופן רופף על עלילות הספרים "מהארץ לירח" של ז'ול ורן ו"האנשים הראשונים על הירח" של הרברט ג'ורג' ולס. אורכו של הסרט הוא כ-14 דקות בהקרנה של 16 פריימים לשנייה, הקצב המקובל בתקופתו.
הוא מספר על קבוצת אסטונומים שהחליטה לערוך מסע לירח. שישה מהם משגרים את עצמם בעזרת טיל דמוי קליע אל הירח ועוברים בו הרפתקאות שונות כמו מפגש עם חייזרים מקפצים, כוכבים בדמות אדם ופטריות ענק. בסופו של דבר הם חוזרים בשלום לכדור הארץ ומתקבלים בתהלוכה חגיגית (סצינת הסיום נמצאה מחדש רק ב-2002).

לפני שנעבור לקליפ של ה-Smashing Pumpkins, אני ממליצה לכולכם לצפות בסרט הקצרצר הזה, כדי להבין את ההשפעות שלו על הקליפ וגם כי הוא באמת פיסת היסטוריה קולנועית נהדרת וכל כך תמימה בהשוואה לסרטים העכשווים.



אגב, לסרט קיימת גם גרסת טכניקולור צבועה ביד שב-2011 הוקרנה בפסטיבל קאן, יחד עם פסקול שנכתב במיוחד ע"י להקת Air  הצרפתית.

ובחזרה ל-  Tonight, Tonight : הקליפ בוים ע"י זוג הבמאים האמריקניים ג'ונתן דייטון וואלרי פאריס, שאחראים בין השאר על הקליפים המעולים של Californication  של ה-Red Hot Chilli Peppers  ועל Sing של Travis.
את ההשראה לקליפ קיבלו כאמור מסרטו של מילייה, לאחר שעטיפת האלבום של הלהקה הזכירה להם "מראה של סרט אילם".
הקליפ בוים בסגנון סרטים אילמים - סגנון ותפאורה של תחילת המאה, אפקטים "פרימיטיבים" ומחוות גוף והבעות פנים תיאטרליות. הז'אנר חזר לכותרות בשנים האחרונות עם הצלחת הסרט המעולה "הארטיסט" (מומלץ!)

העלילה שונה רק במקצת מהסרט של מילייה - בקליפ מדובר בזוג שנוסע לירח בספינת זפלין ולא בטיל,  ומטייל עליו לבדו ולא במשלחת (אגב, שני השחקנים הם מדבבים קבועים בספונג'בוב), גם הזוג עובר הרפתקאות עם חייזרים זהים לאלה שבסרט,  אך לאחר מכן העלילה מקבלת תפנית מהמקור כשבני הזוג מגיעים לים, שם פוסידון מציג להם מופע ססגוני.. לבסוף, הם ניצלים על ידי ספינה שעליה כתוב S.S. Méliès כמחווה לבמאי הסרט המקורי.  בין לבין מגיחים חברי הלהקה בלבוש תקופתי.






בקליפ ישנם כמה פריימים כמעט זהים למקור:


הירח עם הפנים האנושיים, שהפך לאחד המזוהים עם הסרט - הרגע בו טיל המשלחת נוחת על הירח בדיוק על עינו





במקור



בקליפ




האנשות של כוכבים - בסרט ישנה סצנה בה המשלחת הולכת לישון, וברקע מגיעים כוכבים המתוארים בהאנשה.
כוכב שביט שחולף על פני שמי הירח, שבעה כוכבים עם פנים אנושיות המייצגים את כוכבי העגלה הגדולה, אדם זקן נשען אל מחוץ לחלון בכוכב הלכת שבתאי, האלה פויבה וילדה קטנה שמחזיקה בכוכב.
במקור






בקליפ






המפגש עם החייזרים - בסרט פוגשת המשלחת חייזרים המכונים "סלונאידים" , ע"ש סלנה, אלת הירח. תיאור החייזרים דומה פחות לארכיטיפ הקולנועי של היום אלא מזכיר יותר (לי לפחות) שבטים אינדיאנים, עם העטרת על ראשם והקופצניות שלהם שנראית כמו ריקוד שבטי. עד מהרה מבינה המשלחת שניתן "לפוצץ" את החייזרים במכה חזקה, וכך היא ניצלת.
המפגש עם החייזרים נראה לי מאוד כמו תיאור נלעג של קולוניאליזם ואכן יש המפרשים את הסרט כסאטירה על צרפת הקולוניאליסטית.

במקור






בקליפ




ולבסוף, המחווה לבמאי ז'ורז' מלייה




למי שמעוניין להתעמק במשמעויות הנסתרות בסרט- מצאתי ניתוח מפורט, לפי פריימים, באתר הזה.

והנה הקליפ  במלואו






קליפ מקסים. מכירים עוד קליפים שמושפעים מסרטים? אתם מוזמנים להגיב למטה ולספר לי
סופ"ש נעים וחג פורים שמח!



תגובה 1: