ההשפעות האמנותיות על סדרת סרטי "שר הטבעות"

טרילוגיית "שר הטבעות" נכנסת לטופ 5 של הספרים והסרטים האהובים עלי. את "ההוביט" קראתי בחטיבת הביניים ואת שר הטבעות בתיכון, קצת אחרי שיצא הסרט האחרון בסדרה. העולם המופלא שיצר טולקין ליווה אותי שנים רבות אחרי וכמובן שכשיצא "ההוביט", רצתי לבית הקולנוע והתרגשתי מאוד לחזור לארץ התיכונה.

גם לפיטר ג'קסון של "ההוביט" , קשה להתעלות על פיטר ג'קסון  מטרילוגיית "שר הטבעות"  וגם אני כמו הרבה אחרים לא מבינה למה היה צריך למרוח ספר צנוע וחביב לשלושה סרטים בומבסטיים ולשלב דמויות שלא ממש התקיימו במקור. יחד עם זאת, הסרט מקסים, מרהיב ומרגש וחוזר לעולם האסתטי הכל כך מזוהה עם "שר הטבעות".

 לרגל יציאת הסרט השני בטרילוגיית "ההוביט", בפוסט הזה אחקור את הארץ התיכונה ואנסה להבין מהיכן הגיעו ההשראות לספריו ולסרטים של פיטר ג'קסון שהתבססו עליהם, ולהראות שגם כאן, עולם האמנות נוכח בצורה משמעותית ביותר.

אבל לפני הכול כמה המלצות לסרטים וספרים ברוח הפוסט: 

שלישיית ספרי שר הטבעות + ההוביט , שלישיית סרטי שר הטבעות (בגרסא המורחבת), שלישיית סרט ההוביט (בגרסא המורחבת), ספר שמוקדש לאמנות בשר הטבעות וספר שמוקדש לאמנות בהוביט, 

מארז יצירות אחרות של טולקין כולל הסילמריליון וארבעה ספרים נוספים שחוקרים את המיתוסים והפולקלור שעליהם מתבססת סדרת "שר הטבעות" 

(מי שלא מצליח לראות, נא לכבות את הAdBlock ודומיו) 

מחבר "שר הטבעות", "ההוביט" "הסילמריליון" ואחרים הוא ג'ון רונלד רעואל טולקין (3 בינואר 1892 - 2 בספטמבר 1973), סופר ובלשן אנגלי. טולקין שימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד.

את "ההוביט" פירסם ב-1937,  נימת הספר כוונה לילדים אולם טולקין צוטט באמרו שהספר לאו דווקא נכתב עבור ילדים אלא נוצר יותר מתוך העניין שלו במיתולוגיות ואגדות. הספר מתאר את מסעו של בילבו בגינס, הוביט חביב יחד עם חבורת גמדים אשר מבקשת להביס את הדרקון סמואג שהשתלט על עירם ועל אוצרותיהם.


המהדורה הראשונה של הספר, מ-1937 באיורו של טולקין עצמו.

לצד השפעה ניכרת מכותבים של המאה ה-19 כמו ויליאם מוריס וס.ר. קרוקט,  טולקין מאוד הושפע בכתיבתו גם מהתרבות הגרמאנית ומהמיתולוגיה הנורדית : שמות הדמויות שנלקחו מנורדית העתיקה:
Fili, Kili, Oin, Gloin, Bifur, Bofur, Bombur, Dori, Nori, Dwalin, Balin, Dain, Nain, Thorin Oakenshield ו-Gandalf

שהיו במקור: Fíli, Kíli, Oin, Glói, Bivör, Bávörr, Bömburr, Dori, Nóri, Dvalinn,Bláin, Dain, Nain, Þorin Eikinskialdi and Gandálfr. דמותו של גאנדלף התבססה על ראש האלים הנורדיים, אודין. טולקין עצמו תיאר את גנדלף בכתביו כ-"Odinic wanderer".

 1901,Odhin , Johannes Gehrts

גנדלף

הופעתם של טרולים, אלפים גובלינים וגמדים  מגיעה מהפולקלור הגרמאני (בנוסף לאורקים, שמבוססים על שדים שנקראים כך ב"ביוולף")

John Bauer, Trolls, 1915

אגב, לפי ג'ון ט. רטליף שכתב על "ההוביט", ייצוגם של הגמדים בספר הושפע מטקסטים מימי הביניים לגבי העם היהודי וההיסטוריה שלו.  מאפייני הגמדים שנושלו ממולדתם העתיקה בהר הבודד, ואשר חיו בין קבוצות אחרות תוך שמירה על תרבותם נגזרים מייצוג היהודים בימה"ב. הטבע המלחמתי שלהם נובע מייצוגם בתנ"ך. לוח השנה של הגמדים משקף את לוח השנה היהודי שמתחיל בסוף הסתיו.
האם זה אומר שהדרקון סמואג הוא בעצם סוג של טיטוס שגנב את אוצרות בית המקדש?

הגמדים, כפי שתוארו בסרט הראשון בטרילוגיית "ההוביט", פיטר ג'קסון, 2012.

 שמות האתרים בספר והשימוש במפות שמלוות את הסיפור מגיעים גם הם מהסאגות הנורדיות. השפעה מרכזית נוספת הינה הפואמה האנגלית העתיקה "ביוול"ף , ובתוכה דמות הדרקון האינטילגנטי שחוזרת ב"הוביט" כסמואג. (ביוולף עובד גם לסרט נהדר, ממליצה) 

הפוסטר של הסרט "ביוולף", 2007.

טולקין השתמש במפות בספר  ב-רונות, אותיות אנגלו-סקסוניות שחזרו גם בסדרת "שר הטבעות".

בין 1937-1949,  כתב טולקין את ההמשך ל"הוביט", שלושה ספרים בסדרת "שר הטבעות". בספרים אלה פיתח טולקין את רעיון הטבעת שהוזכרה ב"הוביט" - בספר המקורי ההוביט בילבו בגינס מצא טבעת קסמים במערותיו של גולום והצליח "לזכות" בה כשהערים על גולום במשחק חידות.

קטע מתוך "ההוביט", פיטר ג'קסון, 2012

ב"שר הטבעות" הטבעת הופכת למרכז העלילה, כשמסתבר שמדובר בטבעת שאוגרת בתוכה כוח רב ומסוכן ועל כן יש להשמידה במקום בו היא נוצרה - במורדור, מקום מושבו של לורד האופל סאורון, אשר חישל את הטבעת ונוצח בעבר אבל צובר כוח מחדש.

הפתיחה של הסרט הראשון בסדרת "שר הטבעות" מסבירה את הרקע לסאגה

מי שנבחר לערוך את המסע למורדור הוא לא אחר מאחיינו של בילבו בגינס, פרודו. אליו מתלווים חברו הטוב סאוייז גאמג'י ודודניו מרי ופיפין, כולם הוביטים מהפלך (The Shire), בהמשך החבורה פוגשת באראגורן שומר היערות ויורשו של המלך איזילדור שניצח את סאורון לראשונה, בורומיר הלוחם (AKA נד סטארק) האלף לגולאס והגמד גימלי.

לפי חוקרים, אחת ההשראות ל"שר הטבעות" נעוצה ביצירה מוסיקלית - הסיפור אשר במרכזו טבעת קסמים הנותנת כוח לעונד אותה מגיע ממחזור האופרות האפי של המלחין הגרמני ריכארד ואגנר, Der Ring des Nibelungen ("טבעת הניבלונגים"). מחזור המתבסס עצמו על אפוס גרמאני בשם Nibelungenlied.
באפוס מסופר על מאבקיו של הגיבור הגרמני המושלם זיגפריד, רציחתו ונקמתה האכזרית של אלמנתו גרימהילדה ברוצחיו.

יצירתו של ואגנר, כוללת ארבע אופרות אותן כתב במשך 26 (!) שנים. הסיפור סבוך למדי ומתבסס בחלקו גם על האפוס הגרמאני המקורי ועל מיתולוגיה נורדית וגרמאנית, אולם המוטיב המרכזי הוא טבעת קסומה אשר באמצעותה יוכל מי שעונד אותה לשלוט בעולם ויחד עם זאת תמיט עליו אסון.  אחד הקטעים המפורסמים ביותר מהאופרה הוא מעוף הואלקיריות, ישויות מהמיתולוגיה הנורדית שאוספות את נשמות החללים בשדה הקרב ומביאות אותן אל הואלהאלה, ההיכל שמיימי.

יחד עם זאת העלילה של טולקין שונה לחלוטין משל ואגנר וגם הרבה יותר אופטימית.
רבים טוענים כי התקופה בה טולקין כתב את הספרים, מלחמת העולם השנייה, השפיעה על העלילה. הטבעת היא למעשה פצצת האטום, כוחות האופל הם הנאצים ובעלות הברית הם אחוות הטבעת. טולקין הכחיש מכל וכל אלגוריות אלה וטען כי כל קורא רשאי לפרש את הסיפור בהתאם לתקופה ולזמן בו הוא חי. ובאמת, המאבק בין הטוב לרע, האמונה ברוח האדם ובערכי החברות הם נושאים נצחיים שרלוונטיים גם בתקופתנו ויהיו רלוונטיים גם בעתיד. 

ב-2001 הבמאי הניו זילנדי פיטר ג'קסון שחרר את הסרט הראשון בטרילוגיית "שר הטבעות", ובשנים לאחר מכן שיחרר את ההמשכים (2002, 2003) כאשר כל סרט התבסס על כל אחד משלושת הספרים בהתאמה. ההפקה המרהיבה התבססה על כתביו של טולקין כמובן, כשהדמויות והמקומות בסרט נאמנים לתיאורם בספרים.

התקופה בספר, שנתנה את הטון להרבה יצירות פנטזיה שנכתבו אחריה, היא יקום פנטסטסי שמאופיין כימי ביניים מוקדמים לפי התלבושות והנשקים, אך כמובן לא כולל מאפיינים נוצריים (לא במובהק..) אלא פאגאניזם ופולקלור. טולקין עצמו השווה בכתביו בין הלבוש והנשקים של הארץ התיכונה לימי הביניים ולשטיחי קיר מהמאה ה-11 בשם Bayeux Tapestry

הדמויות השונות מגיעות כאמור ממיתולוגיות צפוניות בעיקרן ועיצובם בסרט נשען על תיאורם בספר בתוספת השפעות מעולם האמנות.



ב-1997 ג'קסון החל  לעבוד על הסטוריבורד של הסרט יחד עם שני מאיירי קונספט שעליהם ביסס הרבה מהעיצוב האמנותי בטרילוגיה (וגם ב"ההוביט" אחר כך) - אלן לי וג'ון הו. ניתן לראות את הדמיון הרב בין איוריהם לסצנות ספציפיות בסרט

John Howe

מתוך הסרט הראשון

מתוך הסרט הראשון



Alan Lee

מתוך הסרט השני 

מתוך הסרט הראשון




אנו רואים שהעולם הטולקינאי המופלא קם לתחייה בסרט באמצעות מאיירים שציירו בהשראת הספרים. כל הנופים המרהיבים נמצאים במולדתו של ג'קסון - ניו זילנד (והצלחת הסרטים הגדילה את כמויות התיירים במדינה במאות אחוזים).

לי יצר את הארכיטקטורה באתרים רבים בסרט, בינהם -  Helm's Deep,  Moria, Edoras, Minas Tirith, Bag End, Minas Morgul, Cirith Ungol  Barad-dûr.


לפי לי, ריוונדל היא שילוב בין "מקדש יפני, לפרנק לויד רייט"





1935, Frank Lloyd Wright, Fallingwater

Japan ,Kongō Sanmai-in's tahōtō




ניתן לראות השפעה מאוד חזקה של סגנון האר-נובו בעיצוב משכנם של האלפים, ובכל מה שקשור אליהם.
Art Nouveau  שנקרא גם Jugendstil התפתח בצרפת בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הסגנון הפופולארי (גם כיום) שלט בכל תחומי העיצוב והאמנות והתאפיין בקווים מעוגלים והשפעות אורגניות (פרחים, עלים וכו') והתפשט לכלל אירופה וארה"ב. אחד האמנים הבולטים בסגנון זה הוא הצ'כי אלפונס מוחה  







תכשיטי אר נובו

עיצוב אר-נובו

Barcelona, Antiga Hidroelèctrica de Catalunya. Architect: Arnau Calvet i Peyronill

Gaudi, Casa Mila

Gaudi, Casa Batllo, Barcelona

עיטור אר-נובו

האמנות העדינה של האר נובו והאהבה לטבע התאימו מאוד להלך הרוח של האלפים האציליים ואכן, ההשפעות הסגנוניות בסרט ניכרות בתכשיטים, בנשקים  ובתלבושות שלהם לצד העיצוב של ריוונדל.

עיצובה של מיינאס טירית' לוקח  השראה מהר סיינט מישל, ו-הקתדרלה באאכן

Palatine Chapel in Aachen

הר סיינט מישל

לי זה הזכיר את התיאור של ברויגל למגדל בבל

Pieter Bruegel the Elder, The tower of Babel, 1563

עיד המתים מושפעת מפטרה שבירדן

פטרה, ירדן





השפעה אמנותית מעניינת היא על ה- Grey Havens , המקום אליו גנדלף, בילבו ופרודו עוזבים בסוף הטרילוגיה.
ההשראה לעיצוב מגיעה מהאמן הבריטי ג.מ.ו. טרנר שפעל במאה ה-19 ונודע בזכות ציוריו הדרמטיים מלאי הצבע והרגש, בעיקר של הים הסוער.



J.M.W. Turner, Wreckers Coast of Northumberland, ca. 1836


אלן לי היה גם זה שיצר את שטיחי הקיר באדוראס ואת הציור בריוונדל בו נראה איסילדור מביס את סאורון

הציור מצויר בסגנון רומנטי של המאה ה-19 ומזכיר ציורים של התנועה הפרה-רפאליטית. באופן כללי, יחד עם השפעות אר -נובו, בעיצוב האלפים ועולמם ישנן גם השפעות פרה-רפאליטיות מובהקות.

Edmond Blair Leighton, The Accolade, 1901

ההוביטים עוצבו בהשראת אנגלים כפריים מהמאה ה-18

אפשר למצוא הקבלות אמנותיות בסצנות ז'אנר מהתקופה מצרפת ובאמנות צפונית

Norbert van Bloemen, Peasant Family Sitting at a Table, 1700

ההוביטים

מקום משכנם של ההוביטים (שזו אגב, מילה שטולקין המציא) הוא הוביטון, כפר ירוק ונחמד שמזכיר כפרים אנגליים באיזור בו טולקין גר בילדותו. בכדי להפוך את הוביטון למקום ריאליסטי ככל הניתן, צוות המעצבים שתל צמחייה ועיצב מבנים שנה מראש (!) בכדי שתהיה צמיחה והתיישנות טבעית.

כאמור, ההיסטוריה של הגמדים על פי טולקין לוקחת השראה מההיסטוריה של העם היהודי. העיצוב שלהם לעומת זאת הגיע מהמקורות הגרמאניים בהם תוארו גמדים כיצורים נמוכים ומזוקנים. בעוד שאצל האלפים העדינים שלט האר-נובו, ניתן לשייך את הגמדים לסגנון הארט-דקו הגיאומטרי שמשליך על עיסוקם ככורים ובנאים ומתבטא בעיצוב משכנם ונשקיהם. ארט-דקו הוא סגנון עיצובי שפרח משנות ה-20 של המאה ה-20 ודעך במלחמת העולם השנייה. הסגנון הושפע מההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית שבין שתי מלחמות העולם והתאפיין בצורות גיאומטריות, בניגוד לאר-נובו האורגני והמעוגל. בנוסף, ניכרות השפעות מסופוטמיות , בייחוד בפסלים המזוקנים שמזכירים לי את הפסלים של המלכים האשורים.

ארט-דקו

אמנות מסופוטמית 

Human-headed winged bull and winged lion (lamassu), Neo-Assyrian ca. 883–859 B.C. Mesopotamia, Nimrud ancient Kalhu

בני האדם בספר ובסרט, בייחוד בני רוהאן, מתבססים ברובם על האנגלו-סקסונים, שבטים גרמאניים שהיגרו לבריטניה בראשית המאה ה-5 לספירה, והיוו בסיס להתפתחות הממלכה האנגלית העתידית.  לא מפליא שכן טולקין עצמו התמחה בחקר תרבות זו. אהבתו לתרבויות עתיקות ניכרת היטב בעיצוב הדמויות ובהמצאת שפות יחודיות לעמים השונים בספרים. השפעות חזותיות נוספות בעיקר על בני גונדור הם נשקים ושריונים גרמניים מהמאה ה-16.

Maximilian armour, German, early 16th century

רוהאן

Anglo Saxon , Sutton Hoo Helmet

Anglo saxon necklaces

Pendant Anglo-Saxon, 7th century The British Museum

York helmet Anglo Saxon

עוד אתר מעניין הוא Argonath ,  או "עמודי המלך", שני מוניומנטים בדמותם של המלכים העתיקים של הארץ התיכונה. הם נמצאו בגבולה הצפוני של גונדור, עדות לגדולתה של הממלכה בימים העתיקים יותר. 

השם הוא בשפת האלפים, סינדרין אותה הגה טולקין בעצמו ומקורו מגיע כנראה בהשראת המיתוס היווני על יאסון והארגונאטים. 

הפסלים מרשימים מאוד ומזכירים לי מוניומנטים מהעת העתיקה וזה גם מה שמעצבי הסרט התכוונו לעורר בצופים - זיהוי פסלים עתיקים ומוניומנטים מהסרט כארכיאולוגיה ממשית של תרבויות שהתקיימו במציאות (יוון העתיקה, מצרים העתיקה, מסופוטמיה וכו'). 

את הפסל הענקי של זאוס ששכן במקדש שלו באולימפיה ב-432 B.C ולצערנו לא שרד.

פסלי פרעונים ממצרים העתיקה שקיימים גם היום

Temple of Abu Simbel

עוד פסל ענקי שמתחבר לי לפסלים האלה הוא הפסל של ישו בברזיל, פסל ארט דקו בגובה 30 מטרים ששוכן בריו דה ז'ניירו ובנייתו הסתיימה ב-1931. 

בעיני, הפסלים של ארוגנאת' משלבים בין השפעות פיסול עתיק לבין ארט-דקו, ופרה-רפאליטיות.

האורקים עוצבו כהיברידים של בני אדם עם צבועים וחיות אחרות וגם כמובן בהשראת איורי הקונספט של לי והו

עיצובו של גולום, בין השאר, לקח השראה מהזמר איגי פופ (!)

כל הנשקים, השריונות, האביזרים השונים נעשו במיוחד בשביל הסרט לפי תיאורי הספרים של טולקין ואיורי הקונספט ונעשתה עבודה מדהימה לחלוטין. 

סרטון על Weta workshop  שאנשיה יצרו את כל האביזרים בסרט

ה-טבעת, נעשתה על ידי צורף וקדמו לגרסא הסופית 15 טבעות שונות. מסתבר שבסופו של דבר היא עוצבה בהשראת טבעת הנישואים של אחד המפיקים של הסרט (!)

התלבושות המרהיבות הם גם חלק מרכזי בעיצוב כמובן, כתבתי על ההשפעות שלהם אבל אני ממליצה לצפות בסרטון הבא בו המעצבת מסבירה על תהליך העבודה שלה . מעניין לראות שגם היא הושפעה מאד מאיורי הקונספט של לי והו. שיש קשר בין תלבושות האלפים לתלבושות המכשפים, והתלבושת של אראגורן וגנדלף "מיושנות" בכדי להתאים לדמויות הנודדות האלה. 

ב-2012, לאחר שנים של מאבק על זכויות היוצרים של הספר, שחרר פיטר ג'קסון את הסרט הראשון בטרילוגיית "ההוביט". כפי שאמרתי, היה זה מהלך די משונה מכיוון שהספר הרבה יותר קצר מ"שר הטבעות" ומשום כך גם יש פחות מה לספר בשלושה סרטים. במקור גיירמו דל טורו, הבמאי של הסרט המופלא "המבוך של פן" היה אמור לביים אך העניין לא צלח. גם הפעם ג'קסון ביים וביסס את עלילת הסרטים על "ההוביט" כמובן, יחד עם תוספות שטולקין כתב בספר השלישי של "שר הטבעות" ( "שובו של המלך" ).
מבחינה חזותית מדובר בחזרה טוטאלית לעולם של "שר הטבעות" (מה שכמובן מאוד משמח) וגם לרבים מהשחקנים המקוריים, יחד עם שחקנים חדשים. על אף שינוים בעלילת הספר, הוא נהדר והקאסט מצוין ולכן אני ממליצה למי שעוד לא צפה בסרט להשלים חסכים.

היריעה רחבה מאוד ואני ממליצה לכל מי שמתעניין בנושאים הללו לצפות בכמה שיותר סרטונים בסגנון אלה שהעליתי כאן. מקווה שבכל זאת הצלחתי להציג את ההשפעות האמנותיות הנפלאות שיש בסרטים הללו , אשמח לתגובות שלכם!

נסיים עם הפסקול האדיר של הטרילוגייה