ההשפעות האמנותית על סרטי האנימציה של דיסני - חלק א'

בפוסטים האחרונים הזכרתי לא מעט את סרטי דיסני בהקשרים שונים. לא במקרה - סרטי האנימציה של דיסני שכמעט כולנו צפינו בהם בילדותנו (וגם אחר כך) , היוו השפעה אדירה על התרבות הפופולארית ובסרטים מאוחרים יותר, כללו הפניות לתרבות הפופולארית בעצמם.
סרטי דיסני עיצבו את איך שאנו רואים נשים וגברים, מערכות יחסים, אידאלי יופי, ייצוג תרבויות ותקופות היסטוריות.
כלפי דיסני יש המון ביקורת עד היום בעוון ייצוגים סקסיסטיים וסטריאוטיפיים של החברה, אולם ההצלחה של הסרטים, החל מ"שלגיה ושבעת הגמדים" שנוצר ב-1937 ועד היום, לא ניתנת לערעור.
כאשר צפיתי בסרטי ילדותי שוב ובחנתי אותם לעומק, ראיתי המון השפעות מעניינות מתולדות האמנות שמעשירות את הסרטים ומוסיפות להם רובד היסטורי. רבים מהסרטים המוקדמים יותר מתבססים על עבודתויהם של מאיירים מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חובבי דיסני, זה הפוסט בשבילכם!

כאמור "שלגיה ושבעת הגמדים" יצא ב-1937 והיה סרט האנימציה הראשון באורך מלא. הוא התבסס על מעשייה גרמנית שנכללה ב"מעשיות האחים גרים" עליהם הרחבתי בפוסט על אגדות ומעשיות. עיצוב הסרט הינו דוגמא ראשונה להשפעה הכבירה של אמנות וסגנון אירופאים על האנימציה המוקדמת של דיסני. הספר  המעולה Walt Disney and Europe:
A Closer Look At Sources של Robin Allan  חוקר השפעות אירופאיות על סרטי דיסני ופותח בכך שבסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ההשפעות האירופאיות על התרבות הפופולארית באמריקה היו כבירות - בספרי ילדים וצעצועים, קרקסים, ואמנות פנטסטית של אמנים כמו  Daumier ו-Doré.

אגב, שלגיה היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. זה היה בגיל 4, ובכיתי כשראיתי את המכשפה אז אמא שלי הוציאה אותי החוצה ושנים רבות לא ראיתי את הסוף של הסרט :-)
דיסני בחרו במעשייה מאוד מוכרת וכל הסרט מצוי במסגרת של ספר, כפי שרואים בהתחלה ובסוף, כשהאנימציה למעשה משמשת כאיורים שלו.

שימו לב לפרטים המקסימים בספר

האנימטורים התבססו על איורים של מאיירים אירופאיים כמו ארתור רקהאם  הבריטי וג'ון באוור השוודי.

איורים של ג'ון באוור

איור לשלגיה של רקהאם

האנימטור הראשי היה גוסטף טנגרן, מאייר שוודי שהיגר לארה"ב והושפע מאיוריו הרומנטיים של ארתור רקהאם.
בדומה לעמיתו ג'ון באוור, הרבה טנגרן לאייר מעשיות ופולקלור שוודיים.

אחד מאיוריו של טנגרן לשלגיה עליהם התבססה האנימציה

והפוסטר לסרט באיור של טנגרן

הנוף בעיצובו של טנגרן נראה צפון אירופאי





הקטע המפחיד ביער יכול להיות מושפע מציוריו של האמן הגרמני הרומנטי, קספר דיויד פרידריך

1809-10,Caspar David Friedrich , The Abbey in the Oakwood

ניתן לראות את הקווים הרומנטיים הרכים בעיצובה של שלגיה, שמושפעים מאיורים מהמאה ה-19

דמותה של שלגיה עצמה  התבססה גם על בטי בופ, שארבע שנים לפני כן, ב-1933 כיכבה בגרסא משלה ל"שלגיה"

דמותה של המלכה המרושעת (שקוראים לה אגב, גרימהילדה) התבססה בין השאר גם על פסל מהמאה ה-13 שנמצא בגרמניה

Sculpture of Queen Uta at Naumburg Cathederal, Germany

קטע מקסים מהסרט שמדגים השפעות גרמניות במוסיקה - הגמדים שרים יודל

טנגרן היה האנימטור הראשי גם ב"פינוקיו" שיצא ב-1940 והמשיך לעצב בהשפעה גרמנית. פינוקיו התבסס על מעשיה איטלקית מאת קארלו קולודי (פסבדונים של קארלו לורנזיני). בסיפור המקורי שפורסם בהמשכים דמותו של פינוקיו חצופה ובלתי נסבלת, במקור הוא הורג את הצרצר ואפילו נענש ומת בגלל מעשיו הרעים, אולם בעצת העורך קולודי החזירו לחיים בהמשך והפך אותו לבסוף לילד אמיתי. יחד עם זאת הסיפור של קולודי עובד ע"י דיסני כדי שיהיה יותר מתאים לילדים ופחות בוטה. לפי רובין אלן, העיצוב של הנופים בסרט הרבה יותר גרמני-צפוני מאשר איטלקי, ומושפע מהדפסים של עיירות גרמניות מהמאה ה-18 וה-19 וגם מסגנון מידאוולי בווארי. שימו לב שפינוקיו עצמו לבוש דווקא בבגדים בוואריים מסורתיים

איור של טנגרן לפינוקיו

הן בשלגיה והן בפינוקיו ישנן השפעות אירופאיות, ברובן גרמניות והמאה ה-19. דבר שנותן לסרטים אווירה רומנטית, במובן של הזרם הרומנטי באמנות - כלומר ביטוי רגשי נרחב, תחושת מסתורין ואופל, אינדיווידואליות של הדמויות וגדולתם של כוחות הטבע על הגיבורים (הלוויתן בפינוקיו, והיער בשלגיה למשל) פנטזיה יצא ב-1940 והתבסס על יצירות מוסיקה קלאסית. מדובר בסרט מופלא ומומלץ מאוד שהשפיע רבות על מדיום הוידאו קליפים, שכידוע משלבים מוסיקה ודימויים חזותיים. האנימציה הושפעה הן מתולדות האמנות והן מתרבות פופולארית. בקטע הראשון, המבוסס על יצירה של באך, ישנה אנימציה מופשטת של צבעים וצורות. ההשפעה הגיעה מסרט אנימציה אוונגרדי מ-1935אבל לי באופן אישי, גם מזכירה את יצירותיו של קנדינסקי. ואסילי קנדינסקי היה אמן ממוצא רוסי שפעל בתחילת המאה ה-20 ונודע בזכות ציוריו המופשטים ומלאי הצבע שהושפעו באופן ישיר ממוסיקה וצלילים.  קנדינסקי טען שיש לו היכולת "לראות צבעים" כאשר האזין למוסיקה וכל צבע ביטא כלי נגינה וצליל אחר וגם הייתה לו השפעה רוחנית על הצופים בו. לרבים מציוריו קרא "קומפוזיציות" בדומה ליצירות מוסיקליות. Fragment 2 for Composition VII 1913 הקטע המופשט מ"פנטזיה"

 בקטע המבוסס על "הסימפוניה הפסטורלית" של בטהובן, מופיעים יצורים מיתיים רבים כמו קנטאורים ובתולות ים שהושפעו ככל הנראה מציוריו של האמן בן המאה ה-19, פרנץ פון סטאק.

Franz von Stuck, Dissonanz (Dissonance)1910

השפעה נוספת הגיעה מציוריו של האמן השוויצרי ארנולד בוקלין  1873,Arnold Böcklin, Kentaurenkampf  1886,Arnold Böcklin, Mermaids at play 

איוריו של המאייר הגרמני היינריך קליי השפיעו על הקטע שמבוסס על Night On Bald Mountain משמאל ניתן לראות את איורו המקורי של קליי ומימין את האיור הקונספט לדמותו של צ'רנבורג

לסרט הגיעו השפעות מהתרבות הפופולארית ובעיקר מהקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני - למשל השימוש באור וצל מודגשים בנוספראטו השפיעו על האנימציה ב- "שוליית המכשף" בבלוג הנהדר "שוליית הקוסם" , מסופר על הסגמנט הזה בצורה מרתקת. אני ממליצה להציץ   למרות המקוריות והיופי, פנטזיה לא הצליח בקופות בזמנו ושנה אחר כך, כדי לפצות על ההפסד הכלכלי, דיסני הוציאו סרט יותר "קונבנציונלי" על פילון בשם דמבו, שמגלה כשרון מיוחד בתעופה באמצעות אוזניו הגדולות.  לסרט המקסים היה סגנון איורי  ילדותי יותר.

הוא התרחש בעיקרו בקרקס, שכפי שכתבתי זוהי גם השפעה אירופאית שהגיעה לאמריקה במאה ה-19 גם הכותרות של הסרט מעוצבות ככרזת קרקס

יחד עם זאת הוא כלל גם כמה אלמנטים מעניינים ויוצאי דופן כמו החלום הסוריאליסטי של דמבו וחברו העכבר טימותי, שהמקורות האמנותיים שלו יכולים להגיע מכמה כיוונים:

השפעה אחת מגיעה מאיורי הפילים של היינריך קליי, שהשפיע גם על האנימציה ב"פנטזיה"

השפעה אחרת היא התנועה הסוריאליסטית ובראשה סלבדור דאלי, שגם הרבה לשלב פילים ביצירותיו וגם היה מיודד עם וולט דיסני עצמו, ואף ביקר באולפנים ב-1937.

Salvador Dali, The elephants, 1948

דיסני ודאלי שיתפו פעולה בסרט אנימציה סוריאליסטי מדהים בשם "דסטינו" שהושלם ויצא רק ב-2003

הסוריאליזם בדמבו הסיט את הסרט מכיוון ילדותי סטנדרטי, נתן לו קריצה למבוגרים ועומק וגם חיבר אותו לאמנות שהתרחשה במקביל, בחיים האמיתיים. "במבי" המרגש יצא שנה אחר כך ב-1942 והתבסס על ספר ילדים אוסטרי המתאר את סיפורו של עופר הגדל עם חבריו ביער. וולט דיסני שאף להשיג מידה גבוהה של דיוק וריאליזם בסרט. הוא הזמין לאולפנים את ריקו לברון (Rico LeBrun), צייר שהתמחה בציור בעלי חיים, כדי שירצה לאנימטורים על טכניקות ציור של בעלי חיים.

האנימטורים של דיסני אף ערכו סיור בגן החיות של לוס אנג'לס. כמו כן הוקם באולפנים מעין גן חיות קטן, כדי שהאנימטורים יוכלו ללמוד מקרוב על ארנבים, ברווזים, ינשופים ובואשים והובאו לשם גם שני עופרים.  בעבודה על הסרט הרחיבו את מגוון כישורי האנימציה שלהם, ולצד איור התובע מידה גבוהה יותר של סגנוּן, כמו בסרטי מיקי מאוס, התנסו כעת גם באיור החותר לריאליזם ואפיון מדויק של תנועה. שיטות אלה של צפייה בבעלי חיים לשם תיאור ריאליסטי שלהם שימשו את האנימטורים גם שנים אחר כך ביצירת "מלך האריות".

היערות של מזרח ארצות הברית שימשו השראה לתפאורת הסצינות.המנהל האמנותי של הסרט היה טיי וונג (Ty Wong), אמן הנפשה סיני,  שצייר יערות בסגנון אימפרסיוניסטי אוורירי שהיו חידוש ביחס לסגנון העמוס יותר בתיאורי נוף שהיו עד אז . הפניה לנטורליזם ייצגה גישה חדשה של דיסני כשהאנימציה הייתה פחות איורים לספר, ועמדה יותר בזכות עצמה כתיעוד של המציאות.

שיר יפה מהסרט

הסרט "סינדרלה" יצא ב-1950 והתבסס על מעשייה צרפתית של שארל פרו שפורסמה לראשונה ב-1697 ונוכסה מאוחר יותר למעשיות האחים גרים. כמו בסרטים הקודמים שהתבססו על מעשיות, גם כאן האנימציה היא למעשה איורים של ספר, שמוצג בפריים הראשון

מבחינה סגנונית, האנימטורים של דיסני הושפעו מאיורים מהמאה ה-19 ומהסגנון הרומנטי באופן כללי. אחד המאיירים היה C.E. Brooks  הבריטי שאייר את ספריה של ג'יין אוסטין

אולפני דיסני שכרו את המאיירת מארי בלייר שתעצב את הקונספט האמנותי לאנימציה של הסרט, והיא המשיכה לעבוד איתם גם על "פיטר פן" ו"אליס בארץ הפלאות". בלייר יצרה עולם צבעוני שמושפע מסגנון רומנטי וויקטוריאני , יחד עם טוויסט מודרני וצבעוניות רבה. איורים של בלייר

תמונות מהסרט

ההשראה לעכברים הגיעה מאיורי החיות של ביאטריקס פוטר

מתוך הסרט

הנה שיר חמוד מהסרט , שימו לב לבגדים ולעיצוב בסגנון המאה ה-19

הפניה למאה ה-19 והקריצה לרומנים של ג'יין אוסטין נתנה לסינדרלה הן ערכים רומנטיציסטיים כמו בשלגיה ופינוקיו, והן ייצוג נשי חדש ופחות חלש. נכון שמי שמציל את סינדרלה הם הפיה והנסיך, אבל דמותה הייתה הרבה יותר חזקה ואקטיבית משלגיה. פיטר פן יצא ב-1953 והתבסס כמובן על המחזה המפורסם של ג'יימס בארי על הילד שלא רצה לגדול והרפתקאותיו בארץ לעולם-לא עם ילדי משפחת דארלינג, והפיה טינקרבל. האנימציה בסרט התבססה על איורי קונספט של דיויד הול  בסגנון המאה ה-19 מתוך הסרט

וגם על איוריה של מארי בלייר, החדשנית יותר שציירה בסגנון שהתאים לתקופתה - סוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 למרות השמועות, טינקרבל לא התבססה על דמותה של מרילין מונרו אלא על שחקנית בשם מרגרט קארי שעבדה עם האולפנים. בדומה לטכנולוגיות כיום בהן מצמידים עזרים אלקטרוניים לקליטת תנועותיהם של שחקנים עליהם מבססים אנימציה, קארי דיגמנה עבור האנימטורים במבחר תנוחות ומצבים ליצירת דמותה של הפיה.

מתוך הסרט

השפעה נוספת היא מהיצירה הבאה מהמאה ה-19 ובאופן כללי מז'אנר ציורי הפיות שפרח באותה התקופה  John Atkinson Grimshaw, Iris,1886

קטע מתוך הסרט

היפיפיה הנרדמת יצא ב-1959 והתבסס, כמו סינדרלה, על מעשייה של שארל פרו הצרפתי, בנוסף לעיבוד דומה של האחים גרים. שמה של הנסיכה, "אורורה", מגיע מהבלט של צ'ייקובסקי שהתבסס על המעשייה המקורית. גם המוסיקה בסרט של דיסני, התבססה על המוסיקה של צ'ייקובסקי. המקור של צ'ייקובסקי

הגרסא של דיסני

מבחינה סגנונית, עיצוב האנימציה בסרט מושפע מאוד מאמנות ימה"ב מכיוון שהסרט מתרחש במאה ה-14. הסרט נפתח בספר מעוטר שנראה כמו כתב יד , שנמצא בתור חדר כשברקע שטיח קיר עם סצינת ציד - מאפיין תקופתי .

אחת ההשפעות המרכזיות הוא "ספר השעות של הדוכאס מברי", כתב יד צרפתי מאויר מהמאה ה-15, שנוצר על ידי האחים לימבורג לדוכאס של ברי. כתב היד היה למעשה אוסף תפילות שמשמש גם כלוח שנה. הוא נחשב לאחד הספרים המאויירים החשובים ביותר שנכתבו במהלך המאה ה-15, אם לא החשוב שבהם. הספר כולל 416 עמודים, כאשר ב-131 מהם מיניאטורות (איורים צבעוניים) במלוא העמוד, ובעמודים רבים אחרים מופיעים איורים קטנים. בספר 300 אותיות ראשיות מעוטרות בסגנון הגותי. תמונות מ"ספר השעות"

תמונה מהסרט, שימו לב לדמיון לספר השעות ובאופן כללי לעיצוב המידאוולי

דיסני שכרו מאייר בשם איוונד ארל שנתן לסרט גוון מעט ארט דקו בעיצוב שלו , מאוד קווי וגיאומטרי

ציור מ-1921 של ג'ון קולייר היווה השראה לעיצוב הדמויות וגם לצבעי הבגדים של הפיות

1921,John Collier, Sleeping beauty

מתוך הסרט

ציור מתחילת המאה ה-20 שהציג את המוטיב הנוצרי הידוע "ג'ורג' הקדוש נלחם בדרקון" (שכתבתי עליו גם בפוסט על משחקי הכס ), שימש השראה לסצנה בה הנסיך מביס את הדרקון, הלא היא המכשפה מליפסנט

Briton Rivière, St George and the Dragon, 1908-09

ארמון המלך בסרט הושפע מטירה אמיתית בגרמניה, שהיוותה השראה גם לארמונות בסרטי דיסני אחרים. בניגוד לסגנון המידאוולי של הסרט, הטירה הרומנטית הזו נבנתה במאה ה-19 Neuschwanstein Castle, Germany , 19th century

השמלה של אורורה היא שילוב של מוטיבים מימה"ב ושמלות מהתקופה בה נוצר הסרט

היפיפיה הנרדמת הוא שילוב נפלא בין השפעות מידאווליות, יצירות רומנטיציסטיות והשפעות בנות התקופה בה נוצר הסרט. שילבו ההשפעות יוצר סרט שמצד אחד, מבחינה אסתטית קורץ לתקופה של המאה ה-14 ולערכיה, אבל מצד שני יש בו המון מודעות עצמית והומור, למשל בציטוט הבא של הנסיך פיליפ: !Prince Phillip: Now, father, you're living in the past. This is the 14th century זהו, עד כאן החלק הראשון של טרילוגיית הפוסטים שלי על דיסני. מקווה שנהניתם לקרוא, אשמח לתגובות ומנוים חדשים כאן ובפייסבוק! הפוסט הבא יעסוק בסרטי הסיקסטיז, הסבנטיז והאייטיז של דיסני. יש למה לצפות!