יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

אגדות בקליפים

אחרי שעסקתי במיתוסים יווניים (ואפילו ביקרתי באיי יוון - היה מושלם) וכתבתי על "משחקי הכס", שם נגעתי בפולקלור אירופאי, הצעד המתבקש הבא הוא לכתוב פוסט שלם על אגדות (או יותר נכון, מעשיות) בקליפים.

כן, אני מאוד אוהבת מעשיות וכל מה שקשור בפולקלור. גם זה קשור לספרים שקראתי בילדות (החל מספר אגדות רוסיות ועד לאגדות של האחים גרים והנס כריסטיאן אנדרסן) וגם כמובן לסדרה האהובה עלי שכבר הזכרתי כאן - סיפורי עמים.
לכל תרבות יש את המעשיות שמגדירות אותה ואני גדלתי במיוחד על האירופאיות, שיש בהן משהו מאוד אפל שלאו דווקא מתאים לילדים.

לפי ההגדרה הספרותית, את הסיפור העממי ניתן לחלק לשתי קבוצות: מעשיות ואגדות. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ההקשר ההיסטורי: המעשיות אינן קשורות לזמן, מקום או אנשים מסוימים, היא מתרחשת באל-זמן, באל-מקום, עם אנשים לא מוכרים ("היה היה פעם, בארץ רחוקה רחוקה, איש אחד.." וכו'). לרוב במעשיות יש יסוד על טבעי. דוגמא למעשייה - סינדרלה.
לעומת האגדות, בהן מוגדר רקע מסוים להתרחשות - אגדה היא האנטיתזה של המעשיה. היא סיפור עממי ריאליסטי בו מוגדרים וידועים לקהל המרחב הגאוגרפי והזמן ההיסטורי. לרוב גם ידועות הדמויות הפועלות, ולעתים הקהל משער דרכן את המיקום ומועד ההתרחשות. יסוד על טבעי בסיפור יתפרש כנס. דוגמא לאגדה - אגדות הבעל שם טוב. כאמור, גם האגדות וגם המעשיות הן סיפורי עם שלרוב מסופרים מפה-לאוזן, בעל פה.

דוגמא לעיבוד נפלא של "סיפורי עמים" למעשייה רוסית בשם "החייל והמוות" , הנה קטע מהפרק


בשנה שעברה הייתה פריחה בהוליווד בכל הקשור לעיבוד אגדות לסרטים וסדרות: Once upon a time, Grimm , Mirror mirror  ,snow-white and the Huntsmann היו הדוגמאות הבולטות לכך.

הפוסטר של "שלגיה והצייד", סרט נחמד ששווה לראות בעיקר בגלל העיצוב האמנותי המהמם שלו




מבחינה אמנותית, המעשיות היו מקור השראה למאיירים רבים שנתנו חיים ופנים לדמויות שמתוארות וגם לאמנים מודרנים בעיקר בתקופה הרומנטית, ופוסט מודרניים.

"האחים גרים" הוא שם שמוכר לכל חובב מעשיות, מקטן עד גדול. האחים גרים היו למעשה חוקרים גרמנים שחקרו פולקלור גרמני ואספו מעשיות לקובץ בשם "סיפורים לילד ולבית" שיצא ב-1812 והפך לרב מכר שהשפעתו ניכרת גם היום.  מאמר מעניין של זהר שביט ב"הארץ" מרחיב על עבודתם של השניים.



כמה מהמעשיות שהאחים פירסמו :

היפהפייה הנרדמת, לכלוכית (במקור אשנפוטל; לימים "סינדרלה"), עמי ותמי (במקור הנזל וגרטל), שלגיה, החלילן מהמלין
פעמונית (במקור רפונזל), כיפה אדומה, עוץ לי גוץ לי (במקור רומפלשטילצכן; המחזה העברי עוץ לי גוץ לי של שלונסקי כולל מרכיבים מקוריים רבים שאינם מצויים בסיפור המקורי)

דוגמא לקליפ שמתבסס על מעשייה של האחים גרים עם טוויסט מודרני הוא זה של להקת Evanescence  לשיר Call me when you're sober. השיר יצא ב-2006 ונכלל באלבומה השני של הלהקה, The open door שכלל גם את Lithium
הוא מתאר את מערכת היחסים המתעללת בין הסולנית (המדהימה) איימי לי לאקס שלה, שמעדיף את האלכוהול על פניה.
הקליפ מתבסס על המעשייה "כיפה אדומה" אותה עיבדו האחים גרים ממקור צרפתי. באגדה כפי שאנו מכירים אותה, כיפה אדומה שנקראת כך בגלל מלבושה, יוצאת לבקר את סבתה החולה עם מזון. כאשר היא הולכת ביער (שמסמל באגדות אירופאיות מקום אפל ויצרי) זאב עוקב אחריה וזומם לטרוף אותה ואת האוכל שהיא נושאת. הוא מגיע לפניה לבית סבתה, בולע אותה בשלמותה ומתחפש אליה. כשכיפה אדומה מגיעה היא שמה לב שמשהו אינו כשורה ופוצחת בסדרת שאלות שכל ילד מכיר ("למה העיניים שלך גדולות כל כך? שאוכל לראות אותך טוב יותר ילדתי" וכו' וכו'). הזאב מצליח לטרוף גם את כיפה אדומה ולאחר מכן מגיע הצייד ומציל את שתיהן.

"כיפה אדומה" באמנות

איור של גוסטב דיורה מהמאה ה-19.



איור מספר ילדים, 1927.




 George Frederic Watts ,Red Riding Hood, 19th century





 George Frederic Watts ,Red Riding Hood, 1864 



 במקור, מעשיות רבות כללו אלימות רבה וסופן לא היה משמח.  למשל, בגרסא הראשונה כיפה אדומה וסבתא  נרצחו על ידי הזאב הרע. הסיבה היא אמונה עממית הגורסת כי את המעשייה "כיפה אדומה" נהגו אמהות לספר לבנותיהן, בתחילת גיל הבשלות המינית. המסר של הסיפור היה: שכאשר יש לנערה "כיפה אדומה" (סמל לווסת), עליה להיזהר מזאבים, כלומר גברים.

המסר המקורי (שאחר כך הפך בפשטות ל"לא לדבר עם זרים") מתאים לקליפ של אוונסנס, בו הסולנית איימי לי היא כיפה אדומה, והזאב הרשע הוא בן הזוג שלה לשעבר. אולם בניגוד לסיפור המקורי, כאן כיפה אדומה אינה חלשה אלא מביסה את הזאב בעצמה בכך שהיא זונחת אותו. היא אפילו מאמצת זאבים כחיות מחמד שמלוות אותה.

כיפה אדומה

הזאב


הקליפ המלא



מעניין לדעת שלאיסוף המעשיות היה גם פן לאומי, גרמניה שהייתה מפורקת בתקופתם של האחים גרים לנסיכויות, הייתה צריכה תרבות ופולקלור משותף שיאחדו אותה לאומה אחת (למרות שמקורן של חלק מהמעשיות צרפתי). וזהו כוחם הסמוי של סיפורי העם, מעבר להנאה ומוסר השכל - הן נותנות זהות לאומית לעמים.
למעשיות האחים גרים, גרמניות וצרפתיות כאחד יש משהו מאוד אכזרי שכנראה מאפיין את התקופה בה נוצרו או העם שעמד מאחוריהן - סינדרלה שמשפחתה מתעללת בה, עמי ותמי שזורקים את המכשפה לתנור, שלגיה שמורעלת וכו'
הגרסאות של דיסני, שעזרו מאוד בהפיכתן של האגדות לפופולריות עד היום, ריככו אותן והתאימו אותן לקהל לכל המשפחה.

דוגמא למעשיה/אגדה נוספת ואכזרית של האחים גרים שנתנה השראה לקליפ היא החלילן מהמלין.
ידוע לנו שהאירוע התרחש בעיר המלין בגרמניה, ואזכור ראשון שלו נמצא על חלון כנסייה במקום מ-1300 (מה שהופך אותו לאגדה), אולם אין עדויות חד משמעויות שיוכיחו כי האירוע אכן התקיים. מלבד זאת העכברושים הם תוספת מאוחרת לסיפור, יחד עם האספקט העל טבעי (מה שהופך אותו למעשיה).

הסיפור הוא על העיר המלין בעת שפרצה בה מגפת עכברושים במאה ה-13. לעיר הגיע חלילן מסתורי שהבטיח לפטור את תושביה מהעכברושים תמורת תשלום. תושבי העיר התקשו להאמין וזלזלו בזר, אך מתוך ייאוש נענו להצעתו. 
לאחר מכן החלילן חילל ומשך את העכברושים אחריו בכוח המוסיקה, עד שהוביל אותם לנהר - שם טבעו.
החלילן שב וביקש את שכרו מהתושבים, אבל הם התנהגו בכפיות טובה וסירבו לשלם לו. אז נקם בהם החלילן, וחילל פעם נוספת, אך הפעם משך את כל הילדים של המלין מבתיהם אל תוך הר גדול ונעלם יחד איתם. 
לסיפור מוסר השכל שעוסק בשכר ועונש - התושבים נענשו על מעשיהם הרעים. 
הנה עיבוד יפה לאגדה שמומלץ לצפות בו. 

החלילן מהמלין באמנות:

האיור העתיק ביותר של האגדה מהמאה ה-16, שהועתק מחלון זכוכית של כנסיה בהמלין מהמאה ה-14.




הוויטראז', שנהרס ב-1660, מתואר בכמה מקורות מהמאה ה-14 ועד המאה ה-17. בהתבסס על מקורות אלה, הוא שוקם ושוחזר. הוויטראז' כלל את דמות החלילן וכמה דמויות של ילדי העיר. על פי הדעה הרווחת, האגדה הומצאה לזכר אירוע טראגי בתולדות העיר. ההיסטוריה של המלין מתועדת מאז 1384 ושם נכתב בין היתר: "עברו 100 שנה מאז שילדינו הלכו".


איור לאגדה מהמאה-19




חוקרים טוענים  כי למעשה מדובר בתיאור  אלגורי של מות ילדים שכנראה מתו ממגפה או אסון טבע. כשמנתחים את הויטראז' מבחינה אמנותית, החלילן יכול להיות פרסוניפיקציה של המוות המוליך אותם לעולם הבא. מה שמתחבר לנושא האמנותי של "ריקוד המוות" (La Danse Macabre) שנפוץ באמנות הצפונית במאה ה-15, כשאירופה התאוששה ממגיפת "המוות השחור". הנושא הציג דמויות של שלדים רוקדים ומנגנים ומתקשר למושגי הואניטז והממנטו מורי ולמסר על האוניברסליות של המוות (כולנו מתים, לכן עלינו להתרכז בדברים החשובים בחיים ולהיות בני אדם טובים וצנועים).
תיאוריות אחרות מקשרות את העלמות הילדים להגירה המונית או למכירתם של ילדים לא רצוים.

אני מתחברת לתיאוריה המקאברית, שהציור הוא למעשה ורסיה של "ריקוד המוות" משום שהיא מתאימה לתקופה ולמיקום.

תיאור של "ריקוד המוות":

Hartmann Schedel,illustrations from the Nuremberg Chronicle, 1440-1514ׁ





קליפ שלקח השראה מאגדה זו הוא Viva Forever של להקת הבנות האיקונית ה- Spice Girls. השיר יצא ב-1998 ונכלל באלבומה השני של הלהקה, Spiceworld שכלל גם את Spice up your life  ו-Stop.

הקליפ מתאר שני ילדים שמשחקים ביער, שלפתע מגלים ביצת הפתעה גדולה שממנה יוצאת תרנגולת קסומה. הם רודפים אחריה ומגלים ביצת הפתעה אחרת, ממנה יוצאות בנות הספייס גירלס בדמות פיות. 
אחד מהילדים בורח בעוד השני נשאר ומשחק עם הפיות, הוא נכנס לתוך קוביה הונגרית ענקית ונעלם. הקוביה מתכווצת לגודל רגיל וחברו מוצא אותה. הוא הולך איתה ומכניס אותה למיכל ענק של ביצי הפתעה ולא רואה את חברו יותר, וגם לא את הפיות. 


נכון שאין כאן דמות חלילן, אבל הקונספט דומה - דמויות על טבעיות/מסתוריות שמובילות ילדים להעלמות. מעבר להשפעה מהחלילן מהמלין, קיים כאן ייצוג של פיות שבמקור מגיעות מהפולקלור הקלטי/בריטי, גרמאני והגרקו רומי. 
לפיות נקשרו מעשיות רבות, לפעמים הן טובות ולעתים בדומה למיתוס היהודי על לילית, הן גונבות תינוקות מעריסותיהם (מה שמחזיר אותנו לחלילן ולהעלמות ילדים).
באמנות יש תת ז'אנר שלם שעוסק בציורי פיות והוא פרח החל מהמאה ה-19.


Sophie Anderson , Take the Fair Face of Woman, and Gently Suspending, With Butterflies, Flowers and Jewels Attending, Thus ,Your Fairy is Made of Most Beautiful Things, 1864 




 1824 - 1905, John George Naish, Midsummer night's fairies




John Atkinson Grimshaw, Spirit of the Night ,1879




הקליפ המלא







מקור נוסף למעשיות פופולריות הוא הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן. בניגוד לאכזריות של המעשיות הגרמניות של האחים גרים, המעשיות של אנדרסן מאוד מלנכוליות וטראגיות - רמז לביוגרפיה של אנדרסן עצמו שסבל מדכאון. דוגמאות למעשיות של אנדרסן - "מלכת השלג", "הנסיכה על העדשה", "מוכרת הגפרורים הקטנה", "חייל הבדיל", "הברווזון המכוער" ועוד. אנדרסן נחשב לאבי המעשיות המודרניות, ורוב כתביו היו מקוריים כשרק חלק התבססו על פולקלור.

קליפ שמתבסס על מעשייה של אנדרסן הוא Electrical Storm של להקת U2. השיר הוא עיבוד מודרני ל"בת הים הקטנה", מעשיה שהפכה לידועה בכל העולם בעיקר בגלל סרט האנימציה המצליח של וולט דיסני. מקורן של בנות הים כנראה בסירנות מהמיתולוגיה היוונית אשר פיתו מלחים בשירתן.
בגרסא המקורית של אנדרסן, המעשיה הרבה יותר טראגית - בסופה בת הים אינה יכולה להתחתן עם הנסיך והוא מעדיף אחרת. הפתרון היחיד שמציעה לה המכשפה כדי להפוך בחזרה לבת ים ולחזור למשפחתה היא לנעוץ בלב אהובה סכין. לאחר שהיא לא מסוגלת לעשות זאת, היא הופכת לקצף גלים. 
אין ספק, המקור הוא כנראה לא משהו שהיה מביא ילדים לקולנוע...
John William Waterhouse, A Mermaid , 1901




Frederic Leighton, The Fisherman and the syren, by , c. 1856–1858





.Howard Pyle, The Mermaid, 1910




U2 הוציאו את Electrical Storm ב-2002. הוא נכלל באלבום האוסף שלהם  The Best of 1990–2000
בקליפ המעולה שבוים על ידי אנטון קורביין מככבים המתופף של הלהקה, לארי מולן ג'וניור והשחקנית סמנתה מורטון.  העלילה עוקבת אחרי אהבה בלתי אפשרית בין בת ים לאדם, כשלבסוף הוא נאלץ להחזיר אותה למים.






הקליפ המלא


קליפ מסוגנן ומקסים שמושפע דווקא ממעשייה רוסית הוא Jaded  של אירוסמית' בכיכובה של מילה קוניס הצעירה.
הקליפ, שיצא בשנת 2000 ונכלל באלבום Just push play מבוסס על המעשייה הרוסית - "הנסיכה שמעולם לא חייכה" (הנה עיבוד מוצלח) . המעשייה עוסקת בנסיכה שמעולם לא חייכה/צחקה, עד שאביה המלך הבטיח כי מי שיצחיק אותה ינשא לה . רבים ניסו וכשלו, עד שהגיע בחור פשוט וצנוע, אשר בזבז את מטבעותיו כשחילק אותם לחיות שנקרו בדרכו. כשהגיע לארמון הנסיכה הביטה בו ומרוב הלם הוא נפל לבוץ וכך הצחיק אותה.

Viktor Vasnetsov. The Unsmiling Tsarevna (Nesmeyana). 1916-1926.





בגרסא של אירוסמית', מילה קוניס היא הנסיכה שמנסים לבדר, ללא הצלחה. השוני הוא שבמקום לחכות לנסיך היא בורחת מהארמון וזה מה שהופך אותה למאושרת - היא לוקחת את גורלה בידיה.






הסוף של הקליפ הזכיר לחברתי יוליה סצנה ממעשייה אחרת - "מלכת השלג" של אנדרסן (מדקה 56 ואילך)

הקליפ המלא


הקליפ של אירוסמית' הוא דוגמא לפירוש מחדש של אגדות ומעשיות : לצד הפופולריות שלהן,  סיפורי העם זכו לביקורות על כך שהם מנציחים מוסכמות חברתיות שאינן שיוויניות - לרוב האישה חלשה ומחכה להצלה של הנסיך שיבוא ויגאל אותה , ואז כולם חיים בעושר ואושר.
קיימות מעט מאוד מעשיות בהן הדמות הראשית היא אישה חזקה שלא זקוקה להצלה.
קליפ נוסף ששובר מוסכמות כאלה באמצעות שימוש במאפיינים מתוך מעשיות, הוא של קייטי פרי ל-Wide Awake.  הקליפ המקסים שיצא בשנה שעברה מתאר את פרי עוברת מסע בעולם מעשיות שמתייחס לתקופות בחייה, יחד עם ילדה קטנה שמסמלת את קייטי עצמה (סמל להתבוננות פנימית) כולל התייחסות צינית לבעל לשעבר כשהיא מכה את פרינס צ'ארמינג (הנסיך מהאגדות) בדרך. קייטי פרי הופכת לאותה גיבורה שחסרה כל כך במעשיות.

היא עוברת במבוך שמזכיר לי אישית את הסרט "המבוך של פאן" של גיירמו דל טורו (מומלץ!) סמל לגילוי עצמי



אוכלת תות מכושף/רעיל שמתקשר לתפוח המורעל של שלגיה, אבל עושה זאת במודע כדי להתל בשומרי המבוך - היא לא קורבן






קייטי פרי עם קייטי הקטנה



פוגשת בפרינס צ'ארמינג, הארכיטיפ של הגבר המושלם בכל מעשייה בערך - ומרביצה לו, היא אינה זקוקה שיצילו אותה



ומגיעה ל"סוף הטוב" בעזרת כוחות פנימיים בלבד.


מעניין שבהתחלה היא לבושה בצורה קודרת ובסוף היא הופכת לפרפר צבעוני - סמליות לתהליך לידה מחדש שהיא עברה בקליפ.

הקליפ המלא והמקסים


תודה רבה לבן זוגי היקר שנתן לי את הרעיון לפוסט :-)
מקווה שנהניתם לקרוא את הפוסט , אני בהחלט נהניתי לכתוב אותו. אשמח לשמוע תגובות והצעות לפוסטים, ואשמח אם תרשמו לבלוג ולדף הפייסבוק שלו.


7 תגובות:

  1. אמנם אין לזה קליפ, אבל זה מחול המוות האולטימטיבי בעיניי: http://www.youtube.com/watch?v=71fZhMXlGT4

    נועה

    השבמחק
    תשובות
    1. ואני מניחה לפי השם שהמלחין התבסס על היצירות האמנותיות. תודה רבה :)

      מחק
  2. שלגיה והצייד? סרט מעפן

    השבמחק
    תשובות
    1. הוא "סרט פופקורן" נחמד. מה שבאמת שווה בו הוא העיצוב האמנותי המהמם, ושרליז ת'רון כמובן :)

      מחק
  3. מעניין מאוד!
    את מצויינת. תמשיכי ככה.
    תודה.

    השבמחק
  4. נהנתי מאוד לקרוא! חידשת לי ובגדול עם הווארד פייל. יש לי ספר מעשיות שכתב, סיפורי עם מהפולקלור האמריקאי, שמלווים באיורים מעשה ידיו (לספר קוראים: "הדבר הטוב ביותר בחיים") והוא פשוט מקור השראה עצום(מעבר לכישרונו המובהק בציור, פייל היה מספר סיפורים בחסד וניכר גם שמאוד אהב ילדים- הקהל המתבקש לסיפורים מסוג זה) . האיורים בספר הם בשחור-לבן ,ולי אישית מאוד הזכירו את הסגנון של אלפונס מוחא (המדהים בפני עצמו). ופתאום אני נתקלת כאן בהווארד פייל, שונה מאוד מהסגנון שאני מכירה- איור ציבעוני ורך. אני מיד רצה (מטאפורית) לקרוא על עבודותיו באינטרנט ולהרחיב את היריעה

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...