את הסדרה Outlander הכרתי דרך המלצות בפייסבוק. מתוך חיבתי לסדרות תקופתיות עם מרכיבים פנטסטסיים נתתי צ'אנס לסדרה, מה שהוביל לבינג' אינטנסיבי עד שסיימתי את 3 העונות שלה.
הסדרה מאוד סוחפת, למרות נקודות חלשות פה ושם בתסריט בעיני , אני ממליצה עליה בעיקר בגלל הזווית הפמיניסטית המרעננת שלה וכמובן השחזור התקופתי האמנותי המרהיב.
עדיין לא קראתי את הספרים, לכן הניתוח שלי מתבסס רק על מה שראיתי בסדרה.
הפוסט שלי יכלול ספויילרים - קראו אותו רק אם כבר צפיתן/ם בסדרה !
Outlander שתורגמה ל"זרה", מבוססת על סדרת ספרים של דיאנה גבלדון (שכוללת גם ספינאופים) שיצאה לראשונה ב-1991 ועוסקת בקלייר רנדל, אחות ששירתה במלחמת העולם השנייה ועם תום המלחמה התאחדה מחדש עם בעלה ההיסטוריון פרנק. קלייר אישה עצמאית ודעתנית, בעיקר ביחס לסטנדרטים השובינסטיים של תקופתה.
קלייר ופרנק נוסעים לחופשה באינוורנס, סקוטלנד, במטרה לחדש את הקשר שלהם לאחר הפרידה הכפויה במלחמה. נראה שזה מצליח בסך הכול, עד שקלייר מחליטה ללקט פרחים סמוך לאבנים בעלות כוחות מיסטיים. בהגיעה למקום היא נוגעת באחת האבנים ומאבדת את הכרתה. כשהיא מתעוררת, היא מגלה שהיא באותו המקום בדיוק, רק לא ב-1945 אלא במאה ה-18...
בסדרה מוזכרים לא מעט מושגים מעולם הפולקלור הסקוטי, האירי, הצרפתי והקאריבי.
בפוסט זה אסקור מושגים אלה ואסביר את ההקשרים התרבותיים וההיסטוריים שלהם, בנוסף אתייחס למוטיבים אמנותיים ששמתי לב אליהם בעיצוב הבגדים והתפאורה שבסדרה.
בעונה הראשונה, הסדרה עוסקת בהרפתקאותיה של קלייר במרחב הזר אך המוכר של הרי סקוטלנד. היא מוצאת את עצמה בקרב בני שבט מקאנזי ומתוודעת לאורח החיים הסקוטי המסורתי לפני שהכובש הבריטי אסר על קיומו. לא עובר זמן רב והיא פוגשת את מי שעתיד להיות בעלה השני - ג'יימי פרייזר, וסיפור אהבתם הסוער מהווה את הנושא המרכזי לאורך הסדרה כולה.
הפולקלור בעונה הראשונה מתמקד בעיקר בפולקלור של ה-Highlanders, כלומר תושבי האיזורים ההררים של סקוטלנד. פולקלור זה מתבסס למעשה על התרבות הקלטית, שנמצאת ומשפיעה גם על אירלנד וחלקים מבריטניה ומתערבב עם הנצרות הקתולית שנכחה בעיקר באיזורים אלה, גם אחרי הרפורמציה. ב-Highlands התקיימה מסורת ארוכת שנים של סיפורים ושירה שבעל פה, כמו בתרבויות רבות בעולם העתיק. כך עברו מסורות , אמונות ומנהגים מפה לאוזן במשך דורות. מספרים אלה נקראו בשמות bards , harpers ו- seanachies וניתן לראות גם בסדרה את הסצינה בה הזמר/מספר הסיפורים שר על מעשייה שבה אישה מטיילת דרך האבנים, בדיוק כמו קלייר.
צורת סיפור הסיפורים משתנה בין תושבי ההרים , ה- Highlanders לבין תושבי המישורים בסקוטלנד, ה- Lowlands . באיזורים ההררים הסיפורים סופרו בסגנון פואטי יותר, כפי שגם נראה בסדרה, ואילו באיזורים המישוריים הסגנון היה יותר ישיר.
תושבי ההרים האמינו באמת ובתמים בתקופות עתיקות (וגם מאוחרות יותר) בשלל יצורים על טבעיים המונצחים היטב בפולקלור המקומי , וכמובן גם בסדרה.
Samhain - הפרק הראשון של הסדרה מתרחש במהלך חג זה. חג גאלי זה מסמל את סוף עונת הקציר ואת תחילת החורף, בדומה לחגים חקלאיים רבים של תרבויות עתיקות שונות.
הוא נחגג עם השקיעה של ה31.10 ועד למחרת. באופן היסטורי החג נחגג בסקוטלנד, אירלנד ו-Isle of Man.
מבחינה בלשנית, שמו של החג מגיע ככל הנראה מ-'summer's end'. החג מתועד בכתבים איריים עתיקים מהמאה ה-10 לספירה, אבל ככל הנראה נחגג גם קודם לכן.
חלק מאתרי הקבורה הניאוליתיים באירלנד מיושרים בהתאמה לזריחת החמה ולזמני החג, כלומר כשהשמש תזרח - האור ייפול בצורה ספציפית על המבנה. דבר שמודגם גם בסדרה.
כדי להבין את משמעות החג, כדאי לבחון מיתוסים איריים. המיתולוגיה האירית עתיקה והועברה בעל פה, עד ימי הביניים בהן היא הועלתה לכתב על ידי נזירים נוצרים.
במיתולוגיה נכתב כי החג הוא למעשה חלק מ-4 חגים המסמלים מעברי עונות, והיה נהוג להתאסף במהלכו, לאכול לשתות ולקיים תחרויות. מיתוסים שונים מספרים על Samhain כיום בו המתים, הפיות וישויות על טבעיות אחרות (aos sí) מתהלכות בעולמנו. משום כך ישנם מיתוסים המדברים על הקרבות של ילדים לכוחות אפלים כדי להבטיח את שלום החברה, מיתוסים על גיבורים ההורגים מפלצות שונות במהלך החג ומקומות ספציפיים באירלנד שאליהם נקשרו אמונות כי הם מעברים בין העולם הזה להבא אשר נפתחים במהלך Samhain.
ה-aos sí, אותן ישויות על טבעיות, חיות לפי המיתולוגיה האירית, מתחת לאדמה, מעבר לים המערבי או ביקום שקוף במקביל ליקום שלנו. ישויות אלה הן ככל הנראה גלגול של אלים פגאניים עתיקים, שבמהלך החג, היה נהוג "לפייס" באמצעות מנחות שונות שהושארו בחוץ כדי להבטיח את המשכיות החברה וחיות המשק אחרי החורף הקר. מנהגים אחרים היו לשחק משחקים שונים של ניחוש עתידות בבתים, ולהדליק מדורות טקסיות בחוץ שמטרתן הייתה לטהר את האוויר מרוחות רעות ולהגן על המשתתפים.
מנהג נוסף שהתקיים בחג החל מהמאה ה-16 היה להתחפש ל-aos sí, לבקר בבתים, לשיר ולדקלם קטעים שונים ולקבל בתמורה מזון. האמונה הייתה כי מעשה זה יגן על האנשים מפני הרוחות. הדבר התפתח למעשי קונדס בהם האנשים התחפשו לרוחות והפחידו אחד את השני, והשתמשו גם בירקות שונים כמו לפת, כדי ליצור מהם עששיות גרוטסקיות. ואם כל אלה נשמעים לכם מוכר, זה בגלל ש- Samhain הוא ההשפעה העיקרית על ההאלווין.
האבנים - האבנים שבעזרתן קלייר נסעה בזמן, נקראות Craigh na Dun, למרות שאתר זה הוא בדיוני לחלוטין, ישנם יותר מ-900 (!) אתרי אבנים דומים ברחבי בריטניה אירלנד וסקוטלנד. כמו כן, גם בתרבויות הבבליות והיווניות יש אזכור לאבנים עומדות המשמשות כנקודות ציון או גבול, ולרוב גם להן יוחסו כוחות מיסטיים.
אתר האבנים המפורסם ביותר כיום הוא כמובן סטונהנג' בבריטניה, מתחם אבנים שמתוארך לתקופה פרה היסטורית של 6500 שנים לפחות, וככל הנראה שימש למטרות דתיות או אסטרונומיות.
גילם של מעגלי האבנים בסקוטלנד מתוארך ללפני 10,000 שנים לפחות. המעשיות שיש סביב מעגלי אבנים אלה באירלנד וסקוטלנד משייכות אותן לענקים שהפכו לאבנים לאחר שסירבו להתנצר , או תוצאה של משחקי פיות בקרבת מקום, ונותנות להן כוחות שונים כמו תזוזה, דיבור, ריקוד או הפקת קולות (כמו הזמזום בסדרה). עד היום ארכיאולוגים לא יכולים לתת תשובה חד משמעית באשר לשימוש המקורי באבנים, מה שנותן להן ארשת מסתורין המושכת תיירים רבים, בעיקר בתאריכים הספציפיים של מעברי העונות בהן מתבטאת הפונקציה האסטרונומית של האבנים.
באתר זה ניתן לראות היכן נמצאים ואיך נראים מעגלי האבנים המפורסמים בסקוטלנד, וההשראה לעיצוב של האבנים בסדרה ניכרת.
הדרואידים - בסדרה נראה טקס דרואידי של נשים המרקדות ב-Samhain בין האבנים. הדרואידים היו בני המעמד הגבוה בחברה הקלטית העתיקה באירלנד, בריטניה וגאליה. מתארכים את קיומם לתקופת הברזל (מאה 5 לפנה"ס) לפחות . היו להם תפקידים חברתיים, משפטיים, מדיניים וגם דתיים - תפקדו כמו מעין כהני דת בין העם הקלטי לאלים ולמועדים שלו.
הצילום מתוך סדרה על דרואידים של ערוץ הנשיונל ג'יאוגרפיק
הקטע מהסדרה בו הנשים הדרואידיות המודרניות מבצעות טקם ליד האבנים
לדרואידים תפקיד מרכזי בפולקלור האירי, בו הם מיוצגים כנביאים, מכשפים ובעלי כוחות מיסטיים.
עם בוא הנצרות לאיזור, אבות המנזר החליפו ואף התחרו עם הדרואידים על התפקידים הדתיים, בנוסף, לא קיימים כתבים דרואידים מקוריים אלא רק פרשנות עליהם מפי עמים חיצוניים או אנשי דת נוצרים. עקרונות הדת הדרואידית היו סודיים והעברו בעל פה רק בינהם לבין עצמם. התיעוד הראשון על הדרואידים נכתב על ידי ההיסטוריונים הרומאים בעת העתיקה.
נטען בעבר, בעיקר על ידי מקורות רומיים כי הדרואידים עסקו בפולחן אדם. הדבר נשלל על ידי חוקרים בני זמננו, אך העקבות שלו כן נמצאים בפולקלור וגם בסדרה, הדרך שבה עברה גיליס דרך האבנים הייתה דרך הקרבת קורבן אדם וברור מנין ההשפעה.
לדרואידים היה חיבור חזק לטבע, המילה "דרואיד" קשורה למילה "אלון" וכנראה מרמזת על קדושת עצי האלון לכהנים הדרואידים, דבר שדיברתי עליו גם בפוסט שלי על "משחקי הכס".
אחד העקרונות המרכזיית בדת הדרואידית היא נצחיות הנשמה והאמונה בעולם הבא (או יקום רוחות מקביל לשלנו) ובגלגול נשמות. מכאן חג ה- Samhain קשור מאוד לאמונות הדרואידיות.
החל מהמאה ה-19 גבר העניין בתרבות זו כחלק מתחיית הפולקלור בכל אירופה. וכיום ישנם דרואידים מודרניים העורכים טקסים ברוח העתיקה, במועדי החגים הקלטיים ליד מעגלי אבנים שונים. כאן בתמונה למטה, התאספות של דרואידים מודרניים ליד סטונהנג'.
פיות והחלפות ילדים - לפיות חלק נכבד בפולקלור הסקוטי (והקלטי באופן כללי) ולפי פולקלוריסטים הן למעשה שרידים של אמונות עתיקות בדבר ישויות קסומות בתקופה הפרה-נוצרית. יש המקשרים בין הפיות לבין רוחות מתים. הן מתוארות כדמויות קטנות ולכן נסתרות, אבל התוספת הכל כך מוכרת לנו של כנפיים הגיעה רק במאה ה-19 דרך אמנות.
בפולקלור הסקוטי, הפיות מתחלקות לפיות שובבות אך לא מזיקות - Seelie ולפיות מזיקות שצריך להזהר מפניהן -Unseelie במיוחד כשיש להן יכולת להחליף דמויות. קיימים סיפורים רבים על פיות והאמונה בהן התבטאה פיזית גם במקומות בטבע ששויכו לפיות - "דרך פיות", "מבצרי פיות", ו"עצי פיות" הן דבר שכיח בסקוטלנד ואירלנד והאמינו כי אסור להרוס מקומות אלה.
בסדרה רואים ביטוי לאמונה בפיות בכך שכשקלייר חוזרת נכתב בעיתון כי היא "נחטפה על ידי הפיות", כמו כן, כשהיא נמצאת בעבר היא נתקלת בתינוק חולה ביער, שהושאר שם מתוך אמונה כי הוא Changeling, כלומר בן פיות והן ייקחו אותו ויחזירו את התינוק הבריא שלכאורה נחטף על ידן.
האמונה הייתה כי פיות מחליפות תינוקות בבני פיות, שאינם ילדים אנושים, לעתים בעל מראה או התנהגות מוזרה. אמונה זו התקיימה לא רק בסקוטלנד אלא גם במזרח אירופה בתרבות הסלאבית (האמונה כי הצ'ורט והלשי מחליפים תינוקות) במדינות נורדיות וגרמאניות (שם לפעמים מדובר גם בטרולים) וגם ... במזרח התיכון! האמונה בלילית שחוטפת תינוקות, בעיקר בזמן הלימינאלי שלפני ברית המילה (ובנצרות לפני ההטבלה) הביא לאמונות עממיות רבות וכמובן קמיעות אשר ייגנו עליהם. הצד העצוב בסיפור הוא שבעצם, ככל הנראה האמונה ב-Changeling התחילה מחוסר היכולת של בני אותן תקופות להבין ולהתמודד עם לידת ילדים חולים או בעלי מוגבלויות.
מי שנכח בהרצאה שלי על פולקלור רוסי יווכח שהאמונות הקלטיות חופפות הרבה פעמים לאמונות הסלאביות (נובע מכך שהעמים גבלו אלה באלה והושפעו אחד מן השני) . דרך ההתמודדות עם פיות הייתה או בקמיעות נוצריים (פעמוני כנסייה) , או בתלתן בעל ארבעה עלים ( שהפך לסמל אירי) או בהפיכה של הבגדים לצדם השני. כדי לפייס את הפיות היה נהוג להאיר להם מנחות בדמות מזונות שונים - כל אלה, למעט התלתן, קיימים גם בפולקלור הרוסי ומיושמים בקשר עם ישויות שונות כמו הצ'ורט, הדומובוי, הלשי וכו'.
מכשפות - כתבתי פוסט שלם על מכשפות, אבל בגדול האמונה במכשפות עתיקה מאוד והבהלה המפורסמת מפניהן שמתבטאת במשפט של קלייר וגיליס בסדרה, התקיימה כמובן גם במציאות במשפטי המכשפות הנוראיים במאות ה-16 וה-17 שנערכו גם בסקוטלנד. ב-1736 נפסקו באופן רשמי משפטי המכשפות באנגליה והמשפט האחרון בסקוטלנד התקיים ב-1727. בסדרה, קלייר מגיעה לסקוטלנד מאוחר יותר, ב-1743. במשפט עצמו עורך הדין שלה מציין את החוק שעבר באנגליה, אולם הדבר לא מבטל את המשפט עקב אמונות דתיות חזקות. גם מבחינה היסטורית, האמונות במכשפות והפחד מהן המשיכו להתקיים גם בתקופה הזו, בעיקר האיזורים ההררים של סקוטלנד שהיו שמרניים, דתיים ומלאי אמונות תפלות יותר מאשר איזורים אחרים בסקוטלנד שבהם הייתה ניכרת הרפורמציה והמודרניזציה.
סמל מעניין שמופיע וחוזר הוא השפירית בענבר.
קלייר מקבלת אותה כמתנת חתונה מיו מונרו, חברו הקבצן האילם של ג'יימי. המתנה היא סמלית ומטאפורה לקלייר עצמה - כלכודה במקום שאינו שייכת בו. כמו כן, השפירית עצמה היא חיה שברירית שנעלמת בהרף עין בדומה לקלייר ובמיתולוגיה היוונית והנורדית האמינו כי ענבר הן דמעות האלים. אפשר לומר שמתנה זו שמייצגת את נישואיהם של קלייר וג'יימי גם מרמזת על הייסורים ששניהם יעברו בעתיד כשקלייר תעלם ותחזור לזמן שלה וג'יימי יישאר מאחור.
אגב, ענבר בהרבה תרבויות הוא גם חומר בעל סגולות רפואיות ומכינים ממנו קמיעות מזל, אז המתנה הזו היא גם סוג של קמיע לקלייר.
שמלת הכלולות המדהימה (!) של קלייר , מעוטרת ברקמה של בלוטים ועלים של אלון. האלון כאמור, מקודש לקלטים וגם בתרבות הגרמנית, הבלוטים מסמלים מזל. בנוסף, עלי אלון ובלוטים הם סמל לנאמנות וחוזק בנישואין והבלוטים מסמלים פריון.
העונה השנייה עוסקת במעברם של קלייר וג'יימי לצרפת של המאה ה-18 (תקופת הרוקוקו) בניסיונותיהם למנוע את המרד של הסקוטים נגד הבריטים ואת קרב קלודן , בו הסקוטים הפסידו תבוסה מרה. הם לא מצליחים במשימה, ולבסוף, קלייר ההרה חוזרת לתקופתה (אם כי שנתיים אחרי) בחושבה שג'יימי איבד את חייו בקרב קלודן.
רוקוקו- התקופה בה קלייר וג'יימי מבקרים בצרפת היא תקופת הרוקוקו, המאה ה-18.
תקופה זו מתאפיינת באמנות המתארת את אורח חיי האצולה והמלוכה, ומתקיימת בציור, בפיסול, עיצוב פנים, אדריכלות, ספרות, מוסיקה ותיאטרון.
מבחינה סגנונית, הרוקוקו נוצר כקונטרה לסגנון הבארוק הדרמטי והכבד. באמנות הפלסטית מתאפיין הרוקוקו בצורת א-סימטריות וחופשיות לצד מוטיבים אורגניים (בעיקר צדפות, ששמן בצרפתית הוא גם המקור לשם הזרם - Rocaille), שימוש בזהב ובצבעי פסטל ובאופן כללי מוגדר כסגנון מצועצע למדי שמתאר בעיר את חיי הפנאי והחיזורים של האצולה והמלוכה.
מבחינה אמנותית תענוג היה להסתכל על העיצוב והבגדים בעונה השנייה שהושפעו כמובן מאמנות הרוקוקו והתיעוד שלה בתולדות האמנות.
אגב, צילומי החוץ נעשו בפראג ולא בפריז , ואת ארמון ורסאי החליפו Drummond Gardens בבריטניה.
תקרת ארמון ורסאי
בשתי התמונות למטה - תפאורת הסדרה
לואי ה-15 בסדרה
ציור של לואי ה-15 האמיתי
מדונה - כאשר קלייר מגיעה לרוקח/ מיסטיקן מאסטר ריימונד הוא מכנה אותה בשם "מדונה".
מילולית, משמעות הכינוי היא "גבירתנו" והוא מתייחס למריה הקדושה. קלייר חושבת שהוא מכנה אותה כך בגלל שהיא הרה, אבל הוא מסביר לה שהאאורה שלה בצבע כחול. הצבע הכחול משוייך למריה בתולדות האמנות ובדרך כלל משולב בצבע האדום. כחול מסמל שמימיות והאדום ארציות שכן מריה היא בת אנוש אשר התעברה מרוח הקודש וילדה את ישו המשיח שנחשב לבן האלוהים.
במהלך העונה קלייר לובשת פעמים רבות כחול, אדום וכחול ואדום.
בהמשך, לאחר שהיא מאבדת את התינוקת שלה ישנה הקבלה ברורה מאוד בינה לבין מריה בפסלון שניתן לה שלאחר מכן נשבר ומייצג את הרוח והגוף השבורים של קלייר.
העלמה הלבנה - קלייר מכונה לא אחת La Dame Blanche, כינוי זה מגיע מכמה תרבויות: במיתולוגיה הצרפתית, ישנה דמות בשם זה. מדובר במעין פיה בדמות אישה לבנה, אשר האמינו כי הופיעה בנורמנדי ולוריין, וגם במערות בפירנאים. המעשיות מספרות על כך שהעלמות הלבנות ימשכו את תשומת לבם של ההולכים בדרכם ויבקשו מהם לרקוד איתן, אם הן יסורבו הן יענישו את ההולכים אבל אם יקבלו את מבוקשן לא יקרה דבר.
ישנן דמויות מקבילות בפולקלור ההולנדי והגרמני. שם מדובר ברוחות - אלפיות, Weiße Frauen, נשים יפות שבדרך כלל שומרות על טירות ואוצרות. הכתבים המוקדמים ביותר לגבי דמויות אלו מגיעים מימה"ב, אך המקור האמיתי שלהן מגיע כנראה מזמנים פרה-נוצריים (גם בצרפת, וגם בגרמניה). ייתכן והמקור נמצא במיתולוגיה הנורדית, בדמויות של "אלפיות אור" שהתגוררו באלפהיים.
Gabriel von Max, Die Weiße Frau
בהולנד הדמויות נקראות Witte Wieven, ולמרות שהתרגום הוא "עלמות לבנות", במקור התרגום היה "עלמות חכמות" שכן זו המשמעות של המילה witte, לכן ייתכן שהייתה טעות בתרגום שהתגלגלה הלאה.
התרגום המקורי מרמז לנו כי למעשה מדובר בנשים אמיתיות, חלק מהאוכלוסייה העתיקה באיזור. הן תוארו כמרפאות, מטפלות בצמחי מרפא, הילריות ובעלות כושר נבואי - מה שלגמרי מתחבר לקלייר.
מעמדן החברתי היה גבוה ומכובד, והאמונה הייתה כי לאחר מותן, רוחותיהן נשארות להלך על האדמה ובדרך כלל עזרו לבני האדם שנתקלו בהן. האמינו כי ערפל על אתרי קבורה מרמז על המצאותן של הנשים ולכן היה נהוג להשאיר בשבילן מנחות במקום.
ככל הנראה שהרעיון בדבר רוחות הנשים והמנחות עבורן - אכן הגיע להולנד מהמיתולוגיה הנורדית והאלפיות הנ"ל.
דמות נוספת שמתקשרת לכינוי "עלמה לבנה" היא ה- Baobhan sith מהפולקלור הסקוטי ההררי. מדובר בערפדית יפה ומושכת אשר מפתה את קורבנותיה ומבקשת מהם לרקוד עמה, כשהם מתעייפים היא שורטת אותם עם ציפורנייה הארוכות ומוצצת את דמם.
בדרך כלל מתוארת כאישה יפה עם פרסות צבי במקום רגליים, הלובשת שמלה ירוקה המסתירה אותן, לעתים משנה צורה לזאב או עורב. כמו ערפדים אחרים היא נעלמת עם הזריחה.
לא ידוע על גברים שהם גם Baobhan sith, אבל אם אישה נופלת קורבן היא חוזרת בתור אחת מהן. ערפדיות אלו מפחדות מברזל ומסוסים. נשים אלה מכונות גם "העלמות הלבנות של הררי סקוטלנד" וייתכן שבסדרה ישנו ערבוב בין כל הדמויות.
בעונה השלישית מתוארים חייה הלא ממש מאושרים של קלייר ופרנק בארה"ב של שנות ה-50 וה-60 , הפיכתה של קלייר לרופאה מנתחת, לידתה של בריאנה, בתם של קלייר וג'יימי, ולבסוף חזרתה של קלייר לעבר והתאחדותה עם ג'יימי שמסתבר ששרד את הקרב וחי באדינבורו של סוף המאה ה-18.
בסדרה מוזכר האוצר שנמצא על "האי של סלקי"
סלקי - selkie היא דמות מהפולקלור הסקוטי , האירי, הפרואזי (איים דנים) והאיסלנדי.
מדובר למעשה בכלב ים פלאי המשיל את העורו על האדמה והופך לאדם. יש סלקי גברים וסלקי נשים . כדי לקרוא לסלקי-גבר על האישה לבכות 7 דמעות אל תוך הים. סלקי - נשים, יכולות להשלט על ידי גברים בני אנוש כאשר הם גונבים את עור כלב הים שלהן. ברגע שהסלקיות מוצאות את עורן, הן חוזרות מיד אל הים. הסיפורים על הסלקי בדרך כלל טראגיים שכן בני האנוש שמתאהבים בסלקי לעתים לא יודעים את זהותן האמיתית ויום אחד הן נעלמות. (מזכיר לי כמובן בנות ים באופן כללי וספציפית את סרט האייטיז החביב "ספלאש").
המקור לסיפורי הסלקי יכול לנבוע מכמה מקומות - או ממפגשים בין תרבויות, כשקלטים פגשו בני סומי (לאפים) או אינואיטים שלבשו ושטו בקיאקים מעור חיות וטעו לחשוב שהם בעצמם סוג של בעלי חיים.
סברה אחרת אומרת כי זו הייתה הדרך להסביר מומים גופניים שונים , כמו גדילת עור בין האצבעות בצורה שמזכירה סנפירים.
והסבר נוסף, פחות מציאותי היא האמונה כי הסלקי נוצרו מנשמות של טובעים (כמו הרוסלקי בפולקלור הרוסי).
כמובן שגם הסלקי הוא מטאפורה לקלייר - כאישה שנמצאת מחוץ למקום המוכר לה, שבויה בנישואין (לפחות בהתחלה), ולבסוף חוזרת הביתה.
בהמשך העונה שניים שוב עוברים הרפתקאות שונות בלב ים ובג'ונגלים של West-Indie, כך היו מכונים האיים הקאריביים באותה התקופה. מבחינת פולקלור בעונה זו, הבנתי שבספר היו אזכורים הרבה יותר רחבים לכך, למשל וודו או זומבים.
בסדרה אין לכך זכר למעט טקס אפריקאי כלשהו שנעשה סמוך למערת אבאנדווה (שהאמת שהוצג בצורה די סטריאוטיפית ולא מעמיקה).
אזכור מעניין לפולקלור קאריבי והונגרי קשור לגיליס, שבמפתיע בכלל לא נשרפה על המוקד, חוזרת בתור אשתו האכזרית של בעל העבדים ומכונה "באקרה", Bakra , מילה שמשמעותה בג'מייקה היא "בעל עבדים".
היא רוחצת בדם עזים (או כך היא טוענת לפחות) ושוכבת עם בתולים.
הרחצה בדם היא מנהג שקיים בקאריביים ועד היום מתבטא בצורה מסוימת בהאיטי. במהלך התאספויות במועדים מסוימים בשנה, מאמיני דת הוודו רוחצים עצמם בדם בעלי חיים מתוך אמונה שכך הם יפתו רוחות בשם loa לרדוף את גופם, ובדרך זו יתקשרו איתם בכדי לקבל נבואות או אזהרות. הדבר כמובן לא מתבטא ממש באמבטיה של דם כמו בסדרה.
ההשראה החזותית בסדרה מגיעה ככל הנראה מהאגדות על אליזבת באטורי, Elizabeth Bathory, הרוזנת ההונגרייה הידועה לשמצה.
מסופר כי באטורי נהגה לרחוץ בדם בתולות כדי לשמור על נעורייה - מה שמאוד מתחבר לגיליס בסדרה.
סיפורים אלה גם התגלגלו לשמועות כי היא למעשה ערפדית. מבחינה היסטורית, באטורי אכן הייתה אכזרית מאוד ומיוחסים לה 600 מקרי רצח של נערות. עם זאת, כנראה שהשמועות על אמבטיות הדם הן רק מעשיות, מה שלא הפריע להמון סרטים וסדרות להתבסס על האימג' הזה כסמל של רוע וסאדיזם.
בפרק האחרון של העונה, מתחילים חיים חדשים ביחד (שוב) והפעם - בחופי ארה"ב של אותה התקופה. כמובן שגם אני מחכה לראות מה יהיה בעונה הבאה, ומקווה עד אז לקרוא את הספרים.
מקווה שנהניתם מקריאת הפוסט ואשמח שתעקבו אחרי עמוד הבלוג בפייסבוק לעדכונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה