היום יום ההולדת ה31 שלי (שחל ב29.07) ונראה לי שזה אירוע חגיגי מספיק כדי לכתוב פוסט חדש :)
לפני הכול מזכירה שאני וד"ר הדס כהן נרצה שוב על הסדרה המעולה "סיפורה של שפחה" ביום שישי הקרוב 03.08. הדס תרצה על הצד ההיסטורי-פוליטי ואני על הצד הויזואלי-סמלי ב"טוקהאוס", נמל תל אביב. ההרצאה הקודמת הייתה הצלחה מסחררת (sold out!) אז מי שלא הצליח להשיג כרטיסים בחודש שעבר ורוצה להגיע ביום שישי , אפשר לעשות זאת כאן
אז מה שמביא אותי לכתוב פוסט חדש בבלוג הוא הקליפ החדש והמרהיב של אריאנה גרנדה שנקרא God is a Woman. כמו שמרמז שמו של השיר, הקליפ מלא בדימויים של נשיות על גווניה ומשלב כמובן אזכורים מתולדות האמנות.
את הקליפ ביים דייב מאיירס שאחראי גם על Humble של קנדריק למאר וגם על No tears left to cry של אריאנה. הקליפים של מאיירס מאופיינים בעושר ויזואלי ובאזכורים שונים מתולדות האמנות ותרבות הפופ.
אריאנה גרנדה (במקור אריאנה גרנדה-בוטרה) היא זמרת אמריקאית בת 25, ממוצא איטלקי שהתחילה לשחק ולשיר בגיל צעיר . כשהייתה בת 13 שיחקה בברודווי ובגיל 15 לוהקה לסדרה מצליחה בניקולודיון. מאחוריה כבר שורה של להיטים מתוך 3 אלבומי אולפן כשהאלבום הנוכחי, Sweetener הוא אלבומה הרביעי. הסגנון המוסיקלי שלה נע מפופ לRnB וקצת אלקטרוני. לטעמי, הסינגלים שהיא מוציאה הופכים למתוחכמים ומוצלחים יותר מאלבום לאלבום.
נכון ליוני 2018, הקליפים של גרנדה נצפו בסך הכל יותר מעשרה מיליארד פעמים ביוטיוב. ההישגים שלה כוללים שלושה פרסי מוסיקה אמריקאית, שלושה פרסי MTV אירופה , פרס MTV וארבע מועמדויות לפרסי הגראמי. כל שלושת האלבומים שלה הגיעו לפלטינה. בשנת 2016, מגזין TIME מנה את גרנדה כאחת מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם ברשימה השנתית שלו.
השיר God Is a Woman עוסק במערכת יחסים שמשתלבת עם תפיסת עולם אשר מאדירה ומייחדת את כוחה של האישה - גרנדה עצמה ונשים באופן כללי. מאיירס אמר שבראיון מאחורי הקלעים כי כדי לתרגם את המסר של השיר בצורה חזותית לקליפ, הוא יצר המון דימויים המבטאים נשיות. במרכז כל הדימויים ההלו עומדת כמובן גרנדה, כמייצגת את עצמה כאישה ספציפית , ואת כל הנשים ככלל.
הוא נפתח בדמותה של אריאנה שנמצאת במרכזה של גלקסיה אותה היא מסובבת על המותניים כמעין חישוק. אריאנה כמייצג נשיות באשר היא, נמצאת במרכז היקום, סמלית ומילולית
לאחר מכן היא שוכבת בתוך בריכה צבעונית בצורה של ואגינה , כנראה הדימוי הכי "בוטה" בקליפ של גרנדה אי פעם. את הבריכה יצרה אמנית בשם אלכסה מיד שעוסקת בעיקר ביצירה בצבעי גוף. גרנדה נראית קצת כמו אלת פריון כשהיא שוכבת במרכז.
באופן כללי השימוש בצורת הואגינה באמנות אינו דבר חדש. פסלי פריון של נשים עם איבר מין מודגש נמצאים בתרבויות רבות, בינהן פסלי Sheela na gig שנפוצים בצרפת בריטניה ואירלנד.
דימוי הואגינה נפוץ גם באמנות פמיניסטית, למשל ביצירה המפורסמת של ג'ודי שיקגו, "שולחן ארוחת הערב", שנוצרה בין 1974-9 . יצירה זו היא מיצב של שולחן משולש עליו ערוכים כלים בצורות נשיות, שמוקדשים לנשים חשובות להן ההיסטוריה לא תמיד נתנה מקום חשוב מספיק. איבר המין הנשי בקונטקסט אמנותי הוא סמל לנשיות ופריון כמובן, אבל גם אבל גם לכוח נשי.
אבל הואגינה עצמה בצבעיה הפסטליים מזכירה מאוד ציורים של ג'ורג'יה אוקיף. אוקיף הייתה אמנית אמריקאית שציירה בעיקר בצבעי מים ופעלה התחילת המאה ה-20. היא נודעת בעיקר בזכות ציוריה המרהיבים של פרחים מוגדלים, דבר שהעלה ספקולציות לגבי הסמליות שבהם שכן הם נראו מאוד כואגינות, דבר שאוקיף הכחישה.
ג'ורג'יה אוקיף, קווים אפורים עם כחול, שחור וצהוב, 1923
מעניין לראות שלפרקים יש עליה ענף עם עלים כלשהם . לא הצלחתי להבין איזה סוג הם והאם באמת יש להם משמעות. אולי עלי דפנה שמסמלים נצחון?
לאחר מכן הדימוי חוזר ברקע של גרנדה, הפעם מצולמת בשחור לבן כמעין צללית מפתה על מיטה שעליה גברים במה שנקרא כמו קצף לבן
הדימוי הבא מציג את גרנדה יושבת על כסא בתנוחת "חשיבה" (או מלנכוליה כפי שהיא מוגדרת בתולדות האמנות)
העיצוב נראה כמו מעין ספר עם מגזרות תלת מימדיות בשחור לבן. ברקע בניינים ומול אריאנה גברים קטנים שצועקים עליה וזורקים עליה את המילים הפוגעניות שלהם.
הדימוי מסמל את החוזק של אריאנה מול השנאה שהיא לפעמים מקבלת ברשת, ומכאן המילים ש"נזרקות" לעברה. אפשר לקחת את זה גם במובן הכללי יותר של שנאה מיזוגנית , נשים גדולות שנפגעות על ידי גברים קטנים.
ההשראה מגיעה כמובן מהאדם החושב של רודן מ-1880. הפסל המרשים והמפורסם הזה מתאר אדם באותה התנוחה.
רודן פיסל את הפסל כחלק ממערך מפוסל של שער שהוקדש ל"קומדיה האלוהית" של דנטה , כשהדמות הישובה נמצאת במרכז ומסמלת את דנטה המהרהר בגורלו וביצירתו ובאופן סמלי יותר את האנושות כולה.
לאחר מכן הגדיל רודן את הדמות והפריד אותה מהמערך כפסל עצמאי בגובה 90 ס"מ שלו 28 העתקים ברחבי העולם.
במאי הקליפ דייב מאיירס אמר -" החלפתי את החושב בחושבת כי אין סיבה שלא נבין את כוחה של האישה החושבת ולא רק את האדם החושב. "
העיצוב של הסצנה הזכירה לי קצת את הסרט הקלאסי "קינג קונג" מ-1933 , כשאריאנה בתפקיד קינג קונג הענק
וגם קצת את סצינת החלום הסוריאליסטית מ"דבר אליה" של פדרו אלמודובר מ-2002
הדימוי הבא מראה את אריאנה מוכפלת , כמו בסוג של חזיון שמראה את כל הצדדים שבה
הזכיר לי קצת אמנות פוטוריסטית שמכפילה אובייקטים כדי להביע מהירות ואנרגיה. המסרים שונים לעומת הקליפ אבל הביצוע דומה
ג'יאקומו בלה, צורה רעש אופנוען 1913
הדימוי הבא מציג את אריאנה עם הפנים אלינו, היא לובשת בגד כחול ומתוכשט ומאחוריה קבוצת נשים בגביהן אלינו, לבושות בגופיות לבנות אחידות.
הדימוי המופיע שוב בפורמט רחב יותר מסמל את היותה של אריאנה יוצאת דופן מתוך רבות , דג נגד הזרם
קרברוס , הכלב בעל שלושת הראשים השומר על השאול במיתולוגיה היוונית, מופיע כשומר של אריאנה. קראתי שהיא גם מעריצת הארי פוטר אדוקה אז יש כאן רפרנס ל"פלאפי" מהספר הראשון.
אני חושבת שהדימוי הזה פשוט מסמל עוצמה וחייתיות . מאוחר יותר יש דימוי שבו העיניים של אריאנה משתנות לעיני חיה, אולי זאב . מה שמדגיש את הפראיות שבה ואולי בנשים בכלל
פסל של האדס אל השאול וקרברוס
הדימוי הזה מציג את אריאנה כמרכז הלהבה. גם כאן יש אילוזיה לואגינה ושוב שם את אריאנה במרכז
וכאן אריאנה בוחשת בעננים כשהיא יושבת על כדור הארץ כמעין אלה
בציור מזבח מכנסיית סן פדרו באיטליה אותו צייר Sienes Ventura Salimbeni במאה ה-16, נראה מוטיב דומה רק שהפעם מי שנמצא מעל כדור הארץ או היקום כולו הם ישו משמאל ואלוהים מימין. דימוי דומה נמצא גם בכנסיית הקבר בירושלים (למטה)
ואז מגיע הקטע הכי מוזר בקליפ, בו חבורה של חפרפרות/חולדים/ בונים יוצאת מתוך חורים באדמה וצורחת.
באינטרנט מסתובבים סרטונים של חולדים צורחים כנראה בקריאת חיזור? (לא ממש נעים לאוזן) אבל באמת שלא ממש ברור מה הקטע הזה עושה באמצע הקליפ. בכתבה הבאה ניסו למצוא פרשנויות שונות כולל דימוי של הזעם הנשי כלפי הפטריארכיה. לא הגיעו למסקנה חד משמעית ולדייב מאיירס הפתרונים.
הדימוי הבא מראה את אריאנה כאלת פריון וטבע, הדבר מודגש בפריחה שמקיפה אותה ובבטן ההריונית שצומחת לה בין רגע. הנשיות כסמל לפריון והתחדשות.
דימוי זה הזכיר לי את אלת הפרחים במיתולוגיה הרומית, פלורה שהיא כמובן גם אלת פריון
פרנצ'סקו מלצי , פלורה, 1520
דימוי זה מציג את אריאנה כאישה ענקית שגברים קטנים יונקים ממנה.
הדימוי מגיע כמובן מתוך הפסל המפורסם של ה"לופה קפיטולינה", הזאבה הענקית שלפי המיתוס מייסדי רומא , רומוס ורומלוס ינקו ממנה. כך ששוב יש כאן סמל של נשיות=אלוהות, עוצמה, אמהות וגם התרומה של הנשים לעולם ולתרבות המערבית
לאחר מכן אריאנה יושבת בתוך משולש ומוקפת בכוכבי לכת . המערך הזה מזכיר לי דימויים קבליים משולשים שמייצגים אלוהות.
גרנדה בעצמה כבר מתעניינת כמה שנים בקבלה ומוטיבים מהעולם הזה הופיעו גם בקליפ Break Free , למשל בחוט האדום ובצורה הגיאומטרית המקודשת
הסצנה הבאה מארחת את ה-מלכה, מדונה. אבל בקולה בלבד.
אריאנה עומדת במה שנראה כמו חלל של כנסייה ומדקלמת, כאמור בקולה של מדונה חלק מהציטוט המפורסם של סמואל אל ג'קסון ב"ספרות שולה" של טרנטינו שבו משולב גם פסוק 17 מתוך יחזקאל כ"ה :
The path of the righteous man is beset on all sides by the inequities of the selfish and the tyranny of evil men. Blessed is he who in the name of charity and good will shepherds the weak through the valley of darkness, for he is truly his brother's keeper and the finder of lost children. And I will strike down upon thee with great vengeance and furious anger those who attempt to poison and destroy my brothers. And you will know my name is the Lord when I lay my vengeance upon thee.)
ובעברית , זה החלק האמיתי שהוא אכן מספר יחזקאל
"ועשיתי בם נקמות גדולות בתוכחות חמה, וידעו כי אני ה' בתתי את נקמתי בם".
כלומר, גרנדה ממשיכה בקו של אלוהיות נשית , והפעם נוקמת ומוכיחה . במי? בכל מי שיעז לפגוע במין הנשי
הפטיש הוא פטיש של שופטים, אלוהים כשופט הוא כמובן מושג נפוץ . הפטיש מזכיר גם את ת'ור אל הרעם הנורדי כמובן.
הקטע מספרות זולה
אלוהים השופט את הנשמות ביום הדין, אלה לגיהנום ואלה לגן עדן
ת'ור אל הרעם הנורדי עם הפטיש מיולניר
לאחר שגרנדה מצטטת את הפסוק, היא זורקת את הפטיש אל על ששובר את תקרת הזכוכית
"שבירת תקרת הזכוכית" הוא ביטוי שמתייחס לשבירת המגבלות החברתיות , כמובן מאוד רלוונטי לנשים שלא תמיד מגיעות לתפקידים ולשכר של עמיתיהם הגברים
לאחר שהתקרה נשברת רואים זוג רגליים, כנראה של גרנדה. הרגליים מפושקות ובינהן מאיר אור השמש ולמטה עומדת גרנדה. כאילו היא יולדת את עצמה
ממש כמו בציור של פרידה קאלו, "הלידה שלי" ' 1932
נשים ככוח עליון שמביא חיים. כמו כן לידה עצמית הוא מושג שמתאר התפתחות אישית , שהיא גם סוג של עוצמה
הדימוי שלאחר מכן מתאר את גרנדה במרכז של להקת גוספל , מה שממשיך את הדימויים הדתיים והאלוהיים של הקליפ
ואז גרנדה הולכת על חבל דק ומחזיקה בלונים של כוכבי לכת כשליטה של גלקסיה. דימוי סוריאליסטי למדי
גרנדה עומדת על מה שנראה חלק עליון של מגדלור, מפיצה אור בחושך
ולבסוף קריצה אמנותית נוספת והפעם לבריאת אדם של מיכאלנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית בותיקן שברומא
הפעם במקום אלוהים - אריאנה ובמקום אדם - אישה (אולי חווה?) מעניין גם שהאישה שחורה וכך גם חלק מהדמויות מאחורי אריאנה, גיוון מגדרי וגם תרבותי
מיכאלנג'לו, בריאת אדם, 1508-12
מעניין שאריאנה לבשה שמלת מיכאלנג'לו במט גאלה השנה אז היא ממשיכה לצטט את היצירה הזו
אז עד כאן הניתוח שלי. בהחלט קליפ עוצמתי ופמיניסטי !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה