דפים

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" בתרבות הפופולרית

מי שעוקב אחרי דף הבלוג בפייסבוק, ראה ששיניתי את הקונספט של הבלוג ולמעשה הרחבתי אותו - אם עד עכשיו הוא עסק בקשר בין קליפים לאמנות, כעת הוא עוסק בקשר בין התרבות הפופולרית לאמנות, מה שנותן לי הזדמנות לדון גם בסרטים, סדרות משחקי מחשב, קומיקס ועוד ולקשרם לאמנות. בפוסט הזה אתרכז בספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול (פסבדונים של צ'ארלס לודוויג דודג'סון) שיצא ב-1865.

מעטים הספרים שהשפיעו בצורה עמוקה ונרחבת כל כך על התרבות הפופולרית. למרות הגדרתו הראשונית כספר ילדים, "אליס" ריתק דורות של מבוגרים ובני נוער עד ימינו כשהוא מקבל פרשנויות במדיות השונות, כל פעם מחדש.

תמיד אהבתי את הספר ואני חוזרת אליו שוב כל כמה שנים. הוא מלא במשחקי מילים, שירים וחידות הגיון גאוניות כמו "למה דומה עורב לשולחן כתיבה?" (אחת התשובות המשוערות היא - "אדגר אלן פו כתב על שניהם"). בתיכון כתבתי עליו עבודה בשיעור אנגלית בה הגעתי למסקנה שעלילת הספר היא למעשה מטאפורה להתבגרותה של אליס, שזו תיאוריה שאני מסכימה איתה גם היום.
הסיפור על ילדה שמגיעה לעולם מופלא ופוגשת חברים משונים חזר גם ב"קוסם מארץ עוץ" ויש אפילו MEME משעשע שמוקדש לכך.

למי שלא מכיר את הספר (יש כאלה? למקרה שכן, הנה הספר במלואו) העלילה עוסקת באליס, ילדה משועממת היושבת על שפת הנחל כשהיא רואה לפתע ארנב לבן לבוש בבגדים אנושיים, היא עוקבת אחריו ונופלת אל תוך מחילה ודרכה אל "ארץ הפלאות". בארץ זו עוברת אליס  שינויי גודל, פוגשת בדמויות שונות כמו זחל מדבר המעשן נרגילה או חתול צ'שיירי שחד לה חידות, היא משתתפת במסיבת תה אבסודרית עם הארנביב והכובען המטורף וגם במשחק קרוקט משונה עם מלכת הלבבות. לבסוף אליס חוזרת אל המציאות כשהרפתקאותיה נדמות כחלום מציאותי במיוחד.

התקציר שלי לספר מאוד מתומצת מכיוון שיש בו המון פרטים, דמויות ודקויות שקשה להביע בפוסט אחד. לספר יצא גם המשך, גם הוא מאת קרול שנקרא "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם"  שיצא ב-1871. אני אתמקד בהשפעות שהיו לספר הראשון על התרבות הפופולרית (עד שלמעשה הפך לחלק מרכזי ממנה) ובראש ובראשונה הקשר שלו לאמנות.

במקור, הספר היה מאוייר על ידי קרול עצמו, ולא בצורה מוצלחת במיוחד, מה שגם פגם בהצלחה שלו. לאחר שחבר למאייר ג'ון טניאל, שיצר איורים מופלאים על בסיס המקוריים של קרול, הספר זכה להצלחה עצומה. איוריו של טניאל היוו השראה לעיבודי הספר השונים בסרטים, סדרות, משחקי מחשב וקליפים. טניאל התחיל כקריקטוריסט במגזין "Punch" והדבר ניכר בעיצוב הדמויות וההומור בתיאורן.  כל המושג החזותי שלנו בנוגע ל"אליס" מגיע מן האיורים הללו, וראוי לבחון את המקורות האמנותיים שלהם:

מקורם של מרבית האיורים מגיע מאיורים מוקדמים של טניאל ל"Punch", כך למשל דמותו של החתול הצ'שיירי שיושב על עץ (מימין) מגיעה מקריקטורה של אברהם לינקולן (משמאל). שמו של החתול מגיע מביטוי מהתקופה.




עוד השראה לחתול המחייך יכולה להגיע מתבליט אבן מהמאה ה-16 בכנסית סיינט וילפריד בצ'שייר, אנגליה.

File:Sandstone carving of 'Cheshire Cat', St Wilfrid's Church, Grappenhall.jpg



טניאל הושפע גם מאיורים של אחרים שהתפרסמו ב"Punch", למשל בעיצוב דמותו של הזחל שיושב על פטריה ומעשן נרגילה השתמש טניאל בשני מקורות:

  John Leech, The Pope in His Chair
From Punch, January—June 1851

H. R. Howard, Mushroom and hookah, From Punch
20 October 1860.





הזחל של טניאל



דמותה של אליס עצמה דומה מאוד לדמות שאייר טניאל ל-"Punch" שנה לפני צאת הספר, כמזל בתולה בלוח שנה. אליס המוקדמת מעוצבת כז'אן ד'ארק עם שיער ארוך ושופע עם מאפיינים פרה רפאליטים. 



אליס בספר


העיצוב של הארנביב (March hare) מגיע מתיאורו כארנב משוגע - דמותו מסתמכת על הביטוי הרווח באותה התקופה, "mad as a March hare".

הביטוי קשור להתנהגותו ה"משוגעת" של הארנב בעונת הייחום במארס. את דמותו של הארנביב (ארנב+אביב בתרגום העברי) עיצב טניאל כארנב מחויט עם מקטורן ועניבת פרפר, כשקש מזדקר מראשו. קש בראש הוא אטריבוט מקובל לשגעון בתקופה הויקטוריאנית. הוא קיים בין השאר באיור ל"המלט" של שייקספיר שתיאר את אופליה שהשתגעה עם קש בראשה.


דמותו של הכובען המטורף, מבוססת גם היא על ביטוי מהתקופה, שמרמז על תופעה בה כובענים קיבלו הרעלת כספית במפעלים לייצור כובעים בהם עבדו, שגרמה בין השאר לשיבושים נוירולוגיים. המספר על הכובע שלו מתייחס למחיר של כובעים באותה התקופה - עשרה שילינגים ושישה פני.



Francis Legat, after Benjamin West. "Hamlet. Act IV. 
Scene V." Engraving (detail).



אחת הדוגמאות המעניינות ביותר לאיור ב"אליס" ששאב השראה מתולדות האמנות הוא של הדוכסית, אותה אליס פוגשת בארמון קטן מחוץ ליער של הזחל. קרול עצמו לא תיאר יותר מדי את חיצוניותיה של הדוכסית, אולם טניאל אייר דמות גרוטסקית להפליא אשר מבוססת ככל הנראה על דמותה של הדוכסית המכוערת שצייר קוונטין מסטיס הפלמי. מסטיס תיאר את הדוכסית בפורטרט סאטירי ב-1513(משמאל) שמבוסס על רישום מוקדם וגרוטסקי של דה וינצ'י. הדוכסית המכוערת לבושה בבגדים מיושנים לתקופה בה צויר הציור, פניה מכוערים להפליא ושדיה מקומטים. היא מחזיקה בפרח אדום, סמל לאירוסים להם היא כמהה, אך הפרח הוא ניצן שכנראה לעולם לא יפרח. הדעות הרווחות הן שמדובר בתיאורה של הדוכסית מרגרט מטירול שנודעה בכיעורה, אך היא מתה 150 שנה לפני שצויר הציור. בכל מקרה, הדמיון לאיור של טניאל מובהק.






דמותה של מלכת הלבבות התבססה הן על איורים מוקדמים של טניאל מ"Punch"  והן על קלפי משחק מהמאה ה-19 שצייר תומס דה לה רו .






מעבר למקורות האמנותיים של האיורים בספר, הספר ואיוריו השפיעו על אמנים אחרים ליצור בהשראתם. אחת הדוגמאות הבולטות היא סלבאדור דאלי, שצייר בשנת 1969 איורים למהדורה מיוחדת של הספר (שעד היום קשה מאוד להשיג), לכל פרק בספר הוקדש איור משלו.  דאלי התבסס על הטקסט אבל לא על איוריו של טניאל, ויצר שפה חזותית חדשה.

כמה דוגמאות :

Down the rabbit hole


Mad Tea Party

Advice From A Caterpillar

The Queen’s Croquet Ground



Who Stole The Tarts?

The Mock Turtle’s Story


השפעה אחרת היא פסל מקסים של אליס, הכובען המטורף והארנביב בסנטרל פארק בניו יורק. זהו פסל ברונזה שנוצר ב-1959 ע"י הפסל חוסה דה קריפט. ניתן לראות את ההשפעות הברורות לפסל באיוריו של טניאל.


 האמן האוסטרלי צ'רלס בלקמן יצר סדרה של 46 ציורים לאחר שהקשיב לגרסת אודיו של הספר.
הציורים מזכירים את האיורים של טניאל אבל מצוירים בסגנון אקספרסיבי וקצת עוכר שלווה.






תרבות הפופ לא התעלמה מהספר והפכה אותו לספר איקוני שהשפיע רבות על ספרים, סדרות, סרטים, קומיקס, משחקי מחשב ועוד. הדוגמאות רבות מאוד וניתן לקרוא פירוט כאן, אני אתייחס לכמה דוגמאות בולטות.

העיבוד המצליח ביותר של אליס הוא ללא ספק סרט האנימציה של דיסני שיצא ב-1951



הסרט המקסים התבסס ברובו על הספר וכלל גם אלמנטים מספר ההמשך, "מבעד למראה".
האיורים של דיסני הושפעו מאיוריו של טניאל כמובן אבל היו בסגנון שהתאים לקו הסגנוני של דיסני דאז - מאוד עגלגל, צבעוני ומלא הומור. דמותה של הדוכסית המכוערת נפקדה מהסרט, אבל נראה שמלכת הלבבות הייתה מעין שילוב של הדוכסית והמלכה גם יחד.

אליס


 מלכת הלבבות (וגם הדוכסית המכוערת?)


 הכובען המטורף והארנביב



החתול הצ'שיירי




הארנב הממהר




הנה קטע מקסים מתחילת הסרט בו אליס פוגשת את הארנב לראשונה





גרסא מצליחה אחרת שמבוססת על הספר בצורה עקיפה היא סרטו של טים ברטון שיצא ב-2010
סיפור המסגרת מתרחש בארץ הפלאות אבל למעשה מהווה מעין המשך לשני הספרים, כשאליס חוזרת אליו בתור מבוגרת. למי שמצפה לעיבוד של הסיפור האהוב צפויה אכזבה משום שברטון מציג עלילה חדשה. אולם הסרט מרשים מאוד חזותית ומשתתפים בו ג'וני דפ ככובען המטורף (כמובן) והלנה בונהם קרטר כמלכת הלבבות (כמובן).



אגב, בצורה מעניינת הדימוי של אליס עם שריון מזכיר מאוד את האיור המקורי של טניאל מפאנץ' בה היא דומה לז'אן ד'ארק..







הטריילר של הסרט




עיבוד מעניין לספר הוא של אמן אנימציית הסטופ-מושן, יאן סוונקמאייר שכבר כתבתי עליו בבלוג. מאוד אמנותי וקצת אפל




גרסא קלילה יותר שידועה בעיקר לילדי שנות התשעים בארץ היא גרסת האנימה החביבה  אשר התבססה על שני הספרים.




באופן כללי אליס מרתקת את היפנים שיצרו לא מעט מנגה ואנימה בהשראתה. הנה כמה דוגמאות למנגת אליס





כמובן שאליס הגיעה גם לקליפים.

הקליפ הראשון הוא של טום פטי לשיר  Don't Come Around Here No More משנת 1985 בו מופיעות דמויות מהספר, כשפטי עצמו משחק את הכובען המטורף.



הקליפ המלא



אירוסמית' הוציאו ב-2001 את הקליפ לשיר Sunshine , שמבוסס גם הוא על התמה של "אליס" , וגם כאן הסולן סטיבן טיילר מגלם את הכובען המטורף




אגב, יש קטע בקליפ שהזכיר לי מאוד קטע מקליפ שכבר כתבתי עליו, של מדונה ל-Bedtime story בו יונים מגיחות מתוך שמלה ענקית. דימוי שמבוסס בעצמו על יצירה של האמנית הסוריאליסטית לאנורה קרינגטון, מעניין אם יש קשר.



הקליפ המלא




קליפ נוסף הוא של גוון סטפני, שהיה הסינגל הראשון בקריירת הסולו שלה מ-2004 (זה הזמן לבקש מסטפני לחזור ולהוציא שירים ולא רק עם נו דאוט). הקליפ הססגוני בוים על ידי פרנסיס לורנס, ומבוסס על שני הספרים. סטפאני מגלמת את אליס, טווידל-די וטווידל-דם, המלכה האדומה והמלכה הלבנה. הוא מערב את העולם של ארץ הפלאות יחד עם תרבות פופ יפנית שסטפני שילבה הרבה בקליפים באותה התקופה.




תמונה מהופעה בה סטפני לבושה כמו אליס מדיסני (בגרסה הסקסית שלה)



הקליפ המלא



אבריל לאבין הוציאה קליפ שהיווה את שיר הנושא לסרט של ברטון, וכמובן הושפע רבות מדימויי הספרים, כשאבריל בתפקיד אליס בגרסא גותית עם גרביוני קלפים.


הקליפ המלא


ג'סי ג'יי הבריטית הוציאה את Nobody's perfect  המצוין ב-2011 עם קליפ ברוח "אליס" : מסיבת תה משוגעת והיא בתפקיד הכובען, חדר מלא בשעונים ואולם עם דלתות שמזכיר את האולם בפרק הראשון בספר.


File:Nobody's Perfect musicvideo.jpg





הקליפ המלא



עולם משחקי המחשב אימץ גם הוא את אליס כמקור השראה, כשאחד המשחקים הבולטים היה American Mc'Gees Alice  שיצא בשנת 2000 והציג גרסא מקאברית של הספר. העלילה מתארת את אליס שלאחר "מבעד למראה", שמאבדת את משפחתה בשריפה ונשלחת למוסד פסיכיאטרי כשכל רכושה הוא בובת ארנב לבנה...
אליס מגיעה שוב לארץ הפלאות, כעת גרסא מעוותת שנובעת מהשפיות המעורערת שלה, ועליה להציל את הארץ ממלכת הלבבות המרושעת כדי להציל את עצמה. יש לי הרגשה שטים ברטון התבסס באופן חלקי על המשחק בזה, בכל בנוגע לעלילה בה אליס המבוגרת הופכת לגיבורה שמצילה את ארץ הפלאות....




הטריילר למשחק: (לגיקים שבינכם, יש גם walkthrough של המשחק ביוטיוב)



"אליס" השפיעה גם על עולם האופנה כשצלמים כמו אנני לייבוביץ וטים ווקר השתמשו בדימויים מהספר בצילומיהם:

אנני לייבוביץ'







טים ווקר


וגם לאיפור יש קשר לאליס, כשמאק הוציאו קולקציית איפור של "הלו קיטי" שלוותה בסרטון פרסומת בסגנון אליס




"אליס" השפיע אפילו על עולם הבלט - בין השאר הפקה שעלתה בוושינגטון בשנה שעברה שלוותה גם בפרסומות מהממות










זוהי על קצה הקרחון הסקירה שלי בנוגע לאליס ולתרבות הפופולרית. אשמח לתגובות ומצטרפים חדשים לבלוג ולדף שלי בפייסבוק.

הרבה מידע בנוגע לאיורים של טניאל שאבתי מהספר הבא שניתן לקרוא במלואו ברשת, פשוט נהדר. והנה אתר עם כל האיורים המקוריים.

נסיים עם ה-שיר מבחינתי בכל הנוגע לספר הזה, של להקת Jefferson Airplane  משנת 1967, שלקח את אליס למחוזות הסמים והפסיכדליה של שנות השישים.





3 תגובות:

  1. מרתק!!!!! נהנתי מאד, וגם למדתי דברים חדשים (את הציורים של דאלי לא הכרתי למשל)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה טל :) כיף לשמוע! כן, גם אני לא הכרתי אותם וזה הכיף בבלוג הזה, שגם אני לומדת ממנו...

      מחק
  2. עוד גירסא לאליס היא בסדרה warehouse 13, שם אליס היא בעצם רוצחת סידרתית שכלואה במראה...
    http://warehouse13.wikia.com/wiki/Alice_Liddell

    השבמחק