לכבוד פסח הבא עלינו לטובה החלטתי לכתוב קצת על "נסיך מצרים", סרט האנימציה המעולה של דרימוורקס המגולל את סיפור יציאת מצרים, ולשלב אותו עם כמה דברים שלמדתי השנה על סיפור אלמותי זה בהקשר התרבותי הרחב יותר שלו.
"נסיך מצרים" יצא ב-1998 ומבוסס על סיפור יציאת מצרים כפי שמופיע בספר שמות, יחד עם תוספות חז"ליות שמגשרות על הפערים בסיפור : גזירות פרעה, סיפור משה בתיבה, משה בארמון פרעה, משה הורג נוגש עבדים , משה בורח למדבר, משה במדיין, משה וציפורה, הסנה הבוער, משה חוזר למצרים, 10 המכות, יציאת מצרים, חציית ים סוף, ולבסוף מתן תורה בהר סיני.
חזונו ארוך השנים של ג'פרי קצנברג להביא את סיפור יציאת מצרים כאנימציה התממש רק כאשר עזב את ניהול דיסני והקים את אולפני דרימוורקס לאנימציה. הרעיון לא צלח בדיסני לדעתי כי כנראה לא ראו סיכוי לכך שסיפור תנ"כי באנימציה יכול להצליח. בנוסף, יכול להיות שבאולפני דיסני, להם סרטים רבים עם עקרונות נוצריים מוסווים יותר ופחות, לא רצו לתת במה לסרט שעוסק במורשת יהודית מובהקת. בכל מקרה, בסופו של דבר האנשים שעמדו מאחורי יצירת הסרט הם ג'פרי קצנברג, סטיבן שפילברג, דיויד גפן , ובמישור המוסיקלי סטיבן שוורץ שכתב את השירים והנס זימר שהלחין את הפסקול - כולם יהודים, וזה לא מקרי בעיני.
ביצירת הסרט השתתפו המון אקדמאים ואנשי דת שייעצו לכותבים בבניית העלילה , מה שמאוד יפה ונכון בעיני כי לעשות סרט שמבוסס על התנ"ך, ובטח על סיפור כל כך מרכזי בו הוא דבר מאוד מורכב.
אני ממליצה לצפות ב"מאחורי הקלעים" של הסרט כדי ללמוד עוד על תהליך העשייה
חלק 2
חלק 3
לשם עיצוב הסרט והדמויות האנימטורים יצאו לסיור במצרים , שם קיבלו השראה ממבנים מצריים עתיקים, ציורי קיר והירוגליפים.
סצנת חלום ההירוגליפים של משה מושפעת ישירות מתיאורי הירוגליפים מצריים עתיקים אותם ראו האנימטורים בסיורם במצרים
עיר שכנראה אמורה להיות רעמסס, אחת משתי "ערי המסכנות" בהן שועבדו בני ישראל במצרים. ערי מסכנות הם ערים בהם נמצאים מבנים שמשמשים לאגירת יבול ומזון . המילה "מסכנות" יכולה גם להעיד על האופן בו הם נבנו, ע"י עבדים.
בסרט יש סצינה בה אנו מגלים איך נפל אפו של הספינקס. הסצנה משעשעת אך ממש לא מדויקת היסטורית משום שהספינקס נבנה בתקופה אחרת לחלוטין.
זה גם הזמן להפריך את הדעה הרווחת שבני ישראל בנו את הפרימידות, אז ממש לא, הפירמידות נבנו כאלף שנים קודם לכן ע"י עובדים בשכר, ללא קשר לבני ישראל.
באופן כללי אין עדויות ממשיות ליציאת מצרים מבחינה ארכיאולוגית, לפחות לא כאלה שמקובלות על רוב החוקרים ולכן לדעתי צריך להתייחס לסיפור כפי שהוא מוצג בפנינו בשמות בצורה סימבולית יותר. ייתכן ואכן היינו עבדים במצרים, אך ניתן להטיל ספק במכות מצרים ובנדודים במדבר 40 שנה. לדעתי יש גרעין היסטורי שנוספו לו רבדים פולקלוריסטיים וסימבוליים כפי שאראה בהמשך, באמצעות סיפור תיבת משה למשל.
אגב, הספינקס הופיע בעוד סרט אנימציה - "אלדין" של דיסני
הפסל של סתי הראשון בסרט, אביו של רעמסס השני שמשויך ליציאת מצרים.
הירוגליף שמציג את סתי הראשון
רעמסס השני, הפרעה של יציאת מצרים לפי הדעה הרווחת
את הרקע לסרט ציירו דווקא ב-Death valley בקליפורניה מקום צחיח במיוחד שמדמה את מדבריות מצרים
אהבתי את ההקפדה על עיצוב הדמויות המצריות , בבגדים , באביזרים ואפילו בתספורת של הילד רעמסס השני שאכן הייתה מקובלת במצרים העתיקה לילדים
מתוך ציור קיר מצרי עתיק, תמונה של ילד/נער עם תסרוקת אופיינית, 1069 BC
השראה נוספת לעיצוב הסצנות והדמויות בסרט הגיעה מהאיורים של גוטסב דורה הצרפתי
סצנת הפתיחה המדהימה עם השיר הנהדר Deliver us בהשתתפות עפרה חזה ז"ל האחת והיחידה
משה ואהרון מבקשים מפרעה לשחרר את בני ישראל , כשה' מבצע את נס המטה שהופך לנחש.
חציית ים סוף
קבלת לוחות הברית בסוף הסרט (מרגש!)
אחרי שקצת חקרתי בנושא יציאת מצרים גיליתי כמה תובנות מעניינות. בגישה הביקורתית למקרא משווים בין הסיפור של משה בתיבה לסיפורים אחרים מהמזרח הקדום. ידוע כי הייתה השפעה בין מיתוסים מהמזרח הקדום על התנ"ך (למשל ההתייחסות לתנינים הגדולים בבראשית כהוכחה של ה' על מפלצות מסופוטמיות).
ולהלן המיתוסים:
אוזיריס היה אל מצרי אהוב על העם, ואחיו סת קינא בו. סת הזמין בערמומיות את אחיו אוזיריס למשתה בביתו. בעיצומה של החגיגה הוכנס ארון מקושט לאולם, וסת הכריז על תחרות לפיה זה שהארון יתאים למידות גופו – יזכה. אוזיריס נכנס לארון , ועוזריו של סת סגרו עליו את המכסה , ובהוראתו נזרק הארון לנילוס.איזיס, אשתו של אוזיריס הייתה בהריון וחששה מנקמתו של סת. ימים רבים ברחה מפניו עד שהגיעה לאיזור הביצות של הדלתא, שם ילדה את בנה הורוס. אחותה של איזיס, נפטיס, משגיחה על הורוס התינוק בזמן שאיזיס יצאה לחפש את בעלה. בסופו של המיתוס הורוס נוקם את נקמת אביו ומגרש את סת ממצרים ואיזיס מצליחה להשיב את בעלה לחיים.
פסלונים של איזיס, אוזיריס ובנם הורוס
בשני המיתוסים ישנו סיפור על תינוק שנולד כשסכנת מוות על ראשו כמו בסיפור על משה
בשניהם מונחים התינוקות בנהר במטרה להצילו כמו בסיפור על משה
במיתוס על אוזיריס שומרת נפטיס על הורוס כמו שמרים שומרת על משה וסת הערמומי דומה לפרעה
הארון או התיבה משמשים כמטאפורה ללידה מחדש, גם בסיפור האכדי כשסרגון נשלח אל מותו אך ניצל, וגם בסיפור המצרי כאשר אוזיריס נולד מחדש לאחר מותו.
בהמשך לתפיסה זו, קיימת אסכולה לפיה כל מכות מצרים כוונו כנגד אלים ספציפיים בפנתיאון המצרי , מעין הוכחה של ה' על המצרים והוכחת המונותאיזם על הפוליתאיזם. זאת מלבד הפרשנות המקובלת שמכות מצרים נועדו להוכיח את העם בדבר ה' או להעניש את פרעה על הסבל שגרם לבני ישראל.
מכות מצרים ב"נסיך מצרים"
דם
המכה בה ה' הפך את מי הנילוס לדם מכוונת כנגד האל חעפי , שנקשר לנילוס ולפריון. הפיכת הנילוס לדם היא התרסה כנגד כוחו המחיה של הנהר ושל האל, ומסמלת מוות. כמו כן, סת, אחיו הרשע של אוזיריס, היה מזוהה עם הצבע האדום ולכן בשביל המצרים, הפיכת מי הנילוס לדם היא אסון גדול , לא רק ברמה המיידית והיומיומית אלא גם ברמה הדתית.
צפרדע
כינים
מכת הכינים היא התרסה כנגד האל חפרי ,אל השמש הזורחת בבוקר שתואר כבעל ראש חיפושית. המצרים ראו בחיפושית סמל לבריאה. כאשר ה' הפך את העפר לכינים הוא מדגיש את אפסותו של אל הבריאה. בנוסף, בתרבות המצרית החול
והעפר סימלו את יסודות בריאת העולם וכעת העולם נהרס בגללם.
דבר
מכת הדבר פגעה קשה בבהמות, דבר שמתקשר לאלה חתחור שמופיעה בדמות פרה ולשוורים שהיו מקודשים במצרים. מכת הדבר היא התקפה ישירה על בעלי חיים מקודשים במצרים, שמייצגים אלים.
שחין
מכת השחין כוונה לאלה סחמת שהתגלמה כאישה בעלת ראש אריה והייתה אחראית על מניעת מגפות. המגיפה שפגעה באדם
ובבהמה הדגישה את חוסר האונים של האלה בעצירת מגיפה זו.
(אין פירוט על מכת ערוב בהקשר זה)
ברד
מכת הברד מתוארת בהרחבה ומדגישה את הפחד העצום שאחז במצרים. הברד שהיה קרח שמעורב באש השחית את היבולים העיקריים. מכה זו שמה ללעג את האל סת, אל הרוח והסערה .
ארבה
מכת הארבה פגעה במיוחד בחקלאות במצרים והדגישה את חוסר האונים של אל הפריון והצמחייה, מין שלכבודו נערכו טקסים בתקופת הקציר, והוא קיבל מנחות מיבולי השדה.
מכת בכורות
מכת בכורות כוונה כלפי אלי המתים – אוזיריס ואנוביס והדגישה כי אין להם שום שליטה על המתים במצרים ולא על בני ישראל שעליהם פסחה המכה . מכת הבכורות פגעה גם במשפחת המלוכה ובכך הושמה ללעג התפיסה המצרית הרואה במלך את התגלמות האל עלי אדמות.
ההשראה ל"נסיך מצרים", הסרט "עשרת הדיברות"
וסרט חדש יותר (אם כי במובנים של היום כבר ישן) , "המומיה" על שלל המשכיו שהחזיר את מצרים העתיקה לאופנה
במסגרת הקליפים יש כמה בולטים במיוחד שהשופעו מהתרבות המצרית העתיקה
הראשון הוא כמובן, הקליפ המופלא של מייקל ג'קסון לremember the time מ-1992 עם אדי מרפי בתפקיד פרעה (אחד מהם) והדוגמנית אימאן שבהחלט מזכירה את נפרטיטי (לפחות את הפסלים שלה)
קליפ נוסף לשיר שהפך ללהיט באייטיז הוא Walk like an Egyptian של להקת הבנות The Bangles מ-1985
הקליפ סובב סביב ריקוד מסוים שמחקה מחוות גוף בציורי קיר מצריים עתיקים
אהבתי את עטיפת הסינגל שחיקתה הירוגליפים
קליפ שיצא ממש לא מזמן הוא של קייטי פרי ל-Dark horse . הקליפ הוא מעין שילוב סוריאליסטי של מצרים העתיקה והצבעוניות והטראשיות של דיויד לה שאפל (שבאופן מפתיע, לא ביים אותו)
איור של בסתת המציג אותה כחצי אישה חצי חתולה, מחזיקה ביד אחת סיסטרום (כלי נגינה פולחני) וביד השנייה אנך, קמיע מאגי להגנה שמייגצ חיי נצח
קייטי פרי מופיעה כאיזיס המכונפת, האלה האם של מצרים (שאחר כך התגלגלה בנצרות המוקדמת לייצוג של מריה, בייחוד של מריה והתינוק כשבמקום הורוס, ישו)
איזיס
ערבוב של אלי מצרים עם קייטי פרי
פרעון כלשהו
הראפר ג'וסי ג'יי חובש את כתר הממלכה המאוחדת במצרים העתיקה (כתר משולב של הכתר של הממלכה התחתונה והממלכה העליונה)
לסיום - הפסקול המופלא של "נסיך מצרים", מומלץ!
"נסיך מצרים" יצא ב-1998 ומבוסס על סיפור יציאת מצרים כפי שמופיע בספר שמות, יחד עם תוספות חז"ליות שמגשרות על הפערים בסיפור : גזירות פרעה, סיפור משה בתיבה, משה בארמון פרעה, משה הורג נוגש עבדים , משה בורח למדבר, משה במדיין, משה וציפורה, הסנה הבוער, משה חוזר למצרים, 10 המכות, יציאת מצרים, חציית ים סוף, ולבסוף מתן תורה בהר סיני.
חזונו ארוך השנים של ג'פרי קצנברג להביא את סיפור יציאת מצרים כאנימציה התממש רק כאשר עזב את ניהול דיסני והקים את אולפני דרימוורקס לאנימציה. הרעיון לא צלח בדיסני לדעתי כי כנראה לא ראו סיכוי לכך שסיפור תנ"כי באנימציה יכול להצליח. בנוסף, יכול להיות שבאולפני דיסני, להם סרטים רבים עם עקרונות נוצריים מוסווים יותר ופחות, לא רצו לתת במה לסרט שעוסק במורשת יהודית מובהקת. בכל מקרה, בסופו של דבר האנשים שעמדו מאחורי יצירת הסרט הם ג'פרי קצנברג, סטיבן שפילברג, דיויד גפן , ובמישור המוסיקלי סטיבן שוורץ שכתב את השירים והנס זימר שהלחין את הפסקול - כולם יהודים, וזה לא מקרי בעיני.
ביצירת הסרט השתתפו המון אקדמאים ואנשי דת שייעצו לכותבים בבניית העלילה , מה שמאוד יפה ונכון בעיני כי לעשות סרט שמבוסס על התנ"ך, ובטח על סיפור כל כך מרכזי בו הוא דבר מאוד מורכב.
אני ממליצה לצפות ב"מאחורי הקלעים" של הסרט כדי ללמוד עוד על תהליך העשייה
חלק 2
חלק 3
לשם עיצוב הסרט והדמויות האנימטורים יצאו לסיור במצרים , שם קיבלו השראה ממבנים מצריים עתיקים, ציורי קיר והירוגליפים.
סצנת חלום ההירוגליפים של משה מושפעת ישירות מתיאורי הירוגליפים מצריים עתיקים אותם ראו האנימטורים בסיורם במצרים
עיר שכנראה אמורה להיות רעמסס, אחת משתי "ערי המסכנות" בהן שועבדו בני ישראל במצרים. ערי מסכנות הם ערים בהם נמצאים מבנים שמשמשים לאגירת יבול ומזון . המילה "מסכנות" יכולה גם להעיד על האופן בו הם נבנו, ע"י עבדים.
בסרט יש סצינה בה אנו מגלים איך נפל אפו של הספינקס. הסצנה משעשעת אך ממש לא מדויקת היסטורית משום שהספינקס נבנה בתקופה אחרת לחלוטין.
זה גם הזמן להפריך את הדעה הרווחת שבני ישראל בנו את הפרימידות, אז ממש לא, הפירמידות נבנו כאלף שנים קודם לכן ע"י עובדים בשכר, ללא קשר לבני ישראל.
באופן כללי אין עדויות ממשיות ליציאת מצרים מבחינה ארכיאולוגית, לפחות לא כאלה שמקובלות על רוב החוקרים ולכן לדעתי צריך להתייחס לסיפור כפי שהוא מוצג בפנינו בשמות בצורה סימבולית יותר. ייתכן ואכן היינו עבדים במצרים, אך ניתן להטיל ספק במכות מצרים ובנדודים במדבר 40 שנה. לדעתי יש גרעין היסטורי שנוספו לו רבדים פולקלוריסטיים וסימבוליים כפי שאראה בהמשך, באמצעות סיפור תיבת משה למשל.
אגב, הספינקס הופיע בעוד סרט אנימציה - "אלדין" של דיסני
הפסל של סתי הראשון בסרט, אביו של רעמסס השני שמשויך ליציאת מצרים.
הירוגליף שמציג את סתי הראשון
רעמסס השני, הפרעה של יציאת מצרים לפי הדעה הרווחת
את הרקע לסרט ציירו דווקא ב-Death valley בקליפורניה מקום צחיח במיוחד שמדמה את מדבריות מצרים
אהבתי את ההקפדה על עיצוב הדמויות המצריות , בבגדים , באביזרים ואפילו בתספורת של הילד רעמסס השני שאכן הייתה מקובלת במצרים העתיקה לילדים
מתוך ציור קיר מצרי עתיק, תמונה של ילד/נער עם תסרוקת אופיינית, 1069 BC
השראה נוספת לעיצוב הסצנות והדמויות בסרט הגיעה מהאיורים של גוטסב דורה הצרפתי
משה ואהרון מבקשים מפרעה לשחרר את בני ישראל , כשה' מבצע את נס המטה שהופך לנחש.
המפגש בינם לבין פרעה והחרטומים תועד בסרט בשיר שמה שאני אוהבת בו הוא ההפניות לאלי מצרים בהתחלה, שמדגיש את התרבות המצרית הפוליתאיסטית אל מול המונותאיזם של משה ובני ישראל
חציית ים סוף
קבלת לוחות הברית בסוף הסרט (מרגש!)
אחרי שקצת חקרתי בנושא יציאת מצרים גיליתי כמה תובנות מעניינות. בגישה הביקורתית למקרא משווים בין הסיפור של משה בתיבה לסיפורים אחרים מהמזרח הקדום. ידוע כי הייתה השפעה בין מיתוסים מהמזרח הקדום על התנ"ך (למשל ההתייחסות לתנינים הגדולים בבראשית כהוכחה של ה' על מפלצות מסופוטמיות).
ולהלן המיתוסים:
המיתוס על סרגון מלך אכד , מייסד האימפריה
האכדית :
כשסרגון נולד, אמו הכוהנת נטשה אותו משום שהיה אסור עליה להרות וללדת. היא הניחה אותו על הנהר בתוך סל נצרים חתום בזפת וגנן שהיה ממונה על השקיית הגן, מצא אותו ואימץ אותו לבן. לאחר שגדל הפך למלך.
האכדית :
כשסרגון נולד, אמו הכוהנת נטשה אותו משום שהיה אסור עליה להרות וללדת. היא הניחה אותו על הנהר בתוך סל נצרים חתום בזפת וגנן שהיה ממונה על השקיית הגן, מצא אותו ואימץ אותו לבן. לאחר שגדל הפך למלך.
ראש ברונזה של סרגון
•המיתוס על אוזיריס:
אוזיריס היה אל מצרי אהוב על העם, ואחיו סת קינא בו. סת הזמין בערמומיות את אחיו אוזיריס למשתה בביתו. בעיצומה של החגיגה הוכנס ארון מקושט לאולם, וסת הכריז על תחרות לפיה זה שהארון יתאים למידות גופו – יזכה. אוזיריס נכנס לארון , ועוזריו של סת סגרו עליו את המכסה , ובהוראתו נזרק הארון לנילוס.איזיס, אשתו של אוזיריס הייתה בהריון וחששה מנקמתו של סת. ימים רבים ברחה מפניו עד שהגיעה לאיזור הביצות של הדלתא, שם ילדה את בנה הורוס. אחותה של איזיס, נפטיס, משגיחה על הורוס התינוק בזמן שאיזיס יצאה לחפש את בעלה. בסופו של המיתוס הורוס נוקם את נקמת אביו ומגרש את סת ממצרים ואיזיס מצליחה להשיב את בעלה לחיים.
מיתוס זה מרכזי מאוד בתרבות המצרית העתיקה וכך גם האלים המופיעים בו. איזיס היא האלה האם של מצרים, הורוס הוא אל שמזוהה בין השאר עם פרעוני מצרים, ואוזיריס הוא השופט בממלכת המתים.
פסלונים של איזיס, אוזיריס ובנם הורוס
בשני המיתוסים ישנו סיפור על תינוק שנולד כשסכנת מוות על ראשו כמו בסיפור על משה
בשניהם מונחים התינוקות בנהר במטרה להצילו כמו בסיפור על משה
במיתוס על אוזיריס שומרת נפטיס על הורוס כמו שמרים שומרת על משה וסת הערמומי דומה לפרעה
הארון או התיבה משמשים כמטאפורה ללידה מחדש, גם בסיפור האכדי כשסרגון נשלח אל מותו אך ניצל, וגם בסיפור המצרי כאשר אוזיריס נולד מחדש לאחר מותו.
•
הסופר המקראי הכיר היטב את המיתוסים הקדומים שנפוצו בסביבתו והושפע מהם. הוא הניח כי הקוראים יעשו את ההקשר בינם לבין סיפור משה ויבינו את המשמעויות בילד נטוש אשר שמים אותו בתיבה בנהר – הילד לא ימות, אלא יחיה ואף יעלה לגדולה.
סרגון, אוזיריס והורוס – כולם הפכו למלכים / אלים חשובים.
סרגון, אוזיריס והורוס – כולם הפכו למלכים / אלים חשובים.
בהמשך לתפיסה זו, קיימת אסכולה לפיה כל מכות מצרים כוונו כנגד אלים ספציפיים בפנתיאון המצרי , מעין הוכחה של ה' על המצרים והוכחת המונותאיזם על הפוליתאיזם. זאת מלבד הפרשנות המקובלת שמכות מצרים נועדו להוכיח את העם בדבר ה' או להעניש את פרעה על הסבל שגרם לבני ישראל.
מכות מצרים ב"נסיך מצרים"
להלן מכות מצרים בהקשר תרבותי-מצרי
דם
המכה בה ה' הפך את מי הנילוס לדם מכוונת כנגד האל חעפי , שנקשר לנילוס ולפריון. הפיכת הנילוס לדם היא התרסה כנגד כוחו המחיה של הנהר ושל האל, ומסמלת מוות. כמו כן, סת, אחיו הרשע של אוזיריס, היה מזוהה עם הצבע האדום ולכן בשביל המצרים, הפיכת מי הנילוס לדם היא אסון גדול , לא רק ברמה המיידית והיומיומית אלא גם ברמה הדתית.
צפרדע
•
מכת הצפרדעים יכולה להתפרש כמאבק נגד האלה חקת, המתוארת כבעלת גוף אדם וראש צפרדע. האלה חקת הייתה אלת
פריון שהייתה אחראית על מאזן הילודה במצרים. מכת הצפרדעים מבליטה בבירור כי ר' ה' הוא ריבון הפריון ואין בכוח האלה או החרטומים להתערב במלאכת ההולדה.
פריון שהייתה אחראית על מאזן הילודה במצרים. מכת הצפרדעים מבליטה בבירור כי ר' ה' הוא ריבון הפריון ואין בכוח האלה או החרטומים להתערב במלאכת ההולדה.
כינים
מכת הכינים היא התרסה כנגד האל חפרי ,אל השמש הזורחת בבוקר שתואר כבעל ראש חיפושית. המצרים ראו בחיפושית סמל לבריאה. כאשר ה' הפך את העפר לכינים הוא מדגיש את אפסותו של אל הבריאה. בנוסף, בתרבות המצרית החול
והעפר סימלו את יסודות בריאת העולם וכעת העולם נהרס בגללם.
דבר
מכת הדבר פגעה קשה בבהמות, דבר שמתקשר לאלה חתחור שמופיעה בדמות פרה ולשוורים שהיו מקודשים במצרים. מכת הדבר היא התקפה ישירה על בעלי חיים מקודשים במצרים, שמייצגים אלים.
שחין
מכת השחין כוונה לאלה סחמת שהתגלמה כאישה בעלת ראש אריה והייתה אחראית על מניעת מגפות. המגיפה שפגעה באדם
ובבהמה הדגישה את חוסר האונים של האלה בעצירת מגיפה זו.
(אין פירוט על מכת ערוב בהקשר זה)
ברד
מכת הברד מתוארת בהרחבה ומדגישה את הפחד העצום שאחז במצרים. הברד שהיה קרח שמעורב באש השחית את היבולים העיקריים. מכה זו שמה ללעג את האל סת, אל הרוח והסערה .
ארבה
חושך
מכת החושך כוונה כלפי ראש האלים המצריים, אל השמש רע. אל זה היה כה חשוב עד שהפרעונים ראו את עצמם כבניו. אי הופעת השמש מהווה ערעור על הסדר התקין המצרים. הופעתו של רע מדי יום סימלה התחדשות ותחייה ולכן מכת החושך
מסמלת את מותו של האל רע.
מכת בכורות
מכת בכורות כוונה כלפי אלי המתים – אוזיריס ואנוביס והדגישה כי אין להם שום שליטה על המתים במצרים ולא על בני ישראל שעליהם פסחה המכה . מכת הבכורות פגעה גם במשפחת המלוכה ובכך הושמה ללעג התפיסה המצרית הרואה במלך את התגלמות האל עלי אדמות.
אני מאוד אוהבת את הפרשנות הזו שנותנת רובד נוסף לסיפור יציאת מצרים הכל כך מוכר.
נחשפתי אליה לראשונה בספרה המרתק של ד"ר פנינה גלפז-פלר, "יציאת מצרים - מציאות או דמיון"
מומלץ ביותר
נחשפתי אליה לראשונה בספרה המרתק של ד"ר פנינה גלפז-פלר, "יציאת מצרים - מציאות או דמיון"
מומלץ ביותר
התרבות המצרית העתיקה ריתקה את העולם המערבי בעיקר מאז המאה ה-19 בה התגלו הממצאים הארכיאולוגיים החשובים במצרים (ויש האומרים, שנשדדו ממצרים).
נעשו אינספור סרטים על מצרים העתיקה, הפרעונים והאלים, הכשפים והמומיות
בין המפורסמים הם כמובן קליאופטרה בכיכובה של אליזבת טיילור
ההשראה ל"נסיך מצרים", הסרט "עשרת הדיברות"
במסגרת הקליפים יש כמה בולטים במיוחד שהשופעו מהתרבות המצרית העתיקה
הראשון הוא כמובן, הקליפ המופלא של מייקל ג'קסון לremember the time מ-1992 עם אדי מרפי בתפקיד פרעה (אחד מהם) והדוגמנית אימאן שבהחלט מזכירה את נפרטיטי (לפחות את הפסלים שלה)
קליפ נוסף לשיר שהפך ללהיט באייטיז הוא Walk like an Egyptian של להקת הבנות The Bangles מ-1985
הקליפ סובב סביב ריקוד מסוים שמחקה מחוות גוף בציורי קיר מצריים עתיקים
אהבתי את עטיפת הסינגל שחיקתה הירוגליפים
קליפ שיצא ממש לא מזמן הוא של קייטי פרי ל-Dark horse . הקליפ הוא מעין שילוב סוריאליסטי של מצרים העתיקה והצבעוניות והטראשיות של דיויד לה שאפל (שבאופן מפתיע, לא ביים אותו)
קייטי פרי היא מעין קליאופטרה משועממת הרודה בנתיניה. אהבתי את ההקפדה על הפרטים בעיצוב - אם זה באיפור של קייטי שמאזכר את "העין של הורוס", סמל מאגי שמקשור להורוס ולפרעונים
פרסקאות והירוגליפים מצריים ברקע , והאלת בסתת, לה גוף אנושי וראש חתול ליד קייטי
איור של בסתת המציג אותה כחצי אישה חצי חתולה, מחזיקה ביד אחת סיסטרום (כלי נגינה פולחני) וביד השנייה אנך, קמיע מאגי להגנה שמייגצ חיי נצח
קייטי פרי מופיעה כאיזיס המכונפת, האלה האם של מצרים (שאחר כך התגלגלה בנצרות המוקדמת לייצוג של מריה, בייחוד של מריה והתינוק כשבמקום הורוס, ישו)
איזיס
ערבוב של אלי מצרים עם קייטי פרי
הראפר ג'וסי ג'יי חובש את כתר הממלכה המאוחדת במצרים העתיקה (כתר משולב של הכתר של הממלכה התחתונה והממלכה העליונה)
יפה שגם אחרי אלפי שנים, התרבות המצרית העתיקה מרתקת אותנו והפכה למוצר פופי של ממש .
שיהיה לכולנו חג פסח שמח!
שיהיה לכולנו חג פסח שמח!