דפים

יום שישי, 25 באוקטובר 2013

ההשפעות האמנותיות על סרטי דיסני - חלק ג'

בשני הפוסטים הקודמים סקרתי את ההשפעות האמנותיות על סרטי דיסני. התחלתי בסרטים הקלאסיים כמו "שלגיה ושבעת הגמדים" , "סינדרלה", פינוקיו" ו"היפיפיה הנרדמת" והמשכתי בסרטים שיצאו בשנות ה-60 וה-70,  "היפיפיה והיחפן", "101 דלמטים", "ספר הג'ונגל",  "אריסטוקאטס" ועוד. גל הסרטים הקלאסי , התווה את הדרך האמנותית לגל שהגיע אחריו. יחד עם זאת, לצד הסרטים שכתבתי עליהם בפוסט הקודם, יצאו סרטים הרבה פחות מצליחים ומוצלחים, בעיקר בשנות השמונים. מי מכם שמע (בהנחה שאתם לא גרופיז של אנימציה/דיסני) על הסרטים הבאים: "הקדרה השחורה", "אוליבר וחבורתו" , "The Rescuers Down Under"  , "השועל והכלב" .

אני מניחה שלא רבים מכם הכירו.  הסרט הדוקומנטרי המעולה "Waking sleeping beauty" מדבר בדיוק על התקופה הכושלת של האייטיז והדרך שאולפני דיסני עשו בכדי להוציא סרטים שהפכו לקלאסיקות מודרנית כמו "בת הים הקטנה", "היפה והחיה", ו-"מלך האריות" . או במילים אחרות,  דיסני עברו רנסאנס של ממש, הם חזרו למקורות הקלאסיים שלהם גם בנושאי הסרטים שהתבססו על מעשיות אירופאיות ברובם, גם בטכניקת האנימציה שחזרה בחלקה לציור ידני, וגם בהשפעות האמנותיות בעיצוב החזותי של הסרטים, שחזרו להשפעות ברורות מתולדות האמנות, בדיוק כפי שהיה בקלאסיקות המקוריות.

פוסט זה מבחינתי הוא גולת הכותרת בסדרת הפוסטים על דיסני, קודם כל משום שאלו הסרטים שגדלתי עליהם בזמן אמת, כילידת סוף שנות השמונים, הוקסמתי מ"בת הים הקטנה" שעד היום נשאר אחד מהסרטים האהובים עלי ביותר, ביחד עם "היפה והחיה" ו"מלך האריות". מעבר לכך, אני חושבת שמדובר בתור הזהב של דיסני שמבחינות מסוימות אפילו עולה על התקופה הקלאסית המקורית ומוסיף לה רגש ודרמה שלא היו קיימים בימים הנאיביים של שנות ה-30 וה-40.  מישהו אמר רנסאנס-בארוק לעומת יוון ורומי?

בת הים הקטנה יצא ב-1989 והתבסס (באופן חופשי) על המעשייה של הסופר הדני בן המאה ה-19, הנס כריסטיאן אנדרסן.
דמותה של אריאל ושל בני הים באופן כללי התבססה על תיאורים של בנות ים מהאמנות, בעיקר של האמנים הרומנטיים והפרה-רפאליטים במאה ה-19, שנשענו בעצמם על מסורות קלאסיות מיוון (סירנות), מהמזרח הקדום ומהפולקלור הבריטי.
John William Waterhouse, A mermaid, 1901


Frederic Leighton, The fisherman and the siren, 1856-58


File:Leighton-The Fisherman and the Syren-c. 1856-1858.jpg

Elisabeth Jerichau Baumann, Havfrue, 1873

File:Elisabeth Jerichau Baumann havfruen.jpg



John Collier, The land baby,  1899

File:John Collier - The Land Baby.jpg


Ilya Repin, Sadko in the underwater kingdom, 1876

File:Ilya Repin - Sadko - Google Art Project levels adjustment 2.jpg


 1909 ,Herbert Draper, Ulysses and the sirens



Fred appleyard, pearls and kisses
תחילת המאה ה-20




מסגרת הזמן בסרט מאוד משפיעה על העיצוב החזותי שלו. רמז לכך הוא באזכור ליצירת אמנות בארוקית של האמן ג'ורג' דה לה טור, בקטע בו אריאל שרה את השיר הנפלא part of your world





Georges de la Tour, Mary Magdalene with a night light, 1630-5

Mary Magdalene with a night light - Georges de la Tour


מבחינה סימבולית, הבחירה בציור זה מלמד על הקשרים של דמותה של אריאל לדמותה של מגדלנה שנמצאת בציור בתנוחה מלנכולית מהורהרת. מגדלנה מנסה להשתנות וכך גם אריאל, לצד הקשרים אחרים למיניות, ולאנושיות.
מעבר לאזכור אמנותי ישיר, לדעתי בפעם הראשונה בדיסני, הציור מלמד אותנו על התקופה בה מתקיים הסרט. הציור הוא ציור בארוקי מהמאה ה-17 של אמן צרפתי, אם מדובר בציור שטבע בים בספינה טרופה, הוא יכול להיות שם לא מעט שנים. בנוסף לכך, העיצוב בסרט מכיל המון דימויים של קונכיות, שחוזרות גם בממלכתו של טריטון מלך הים וגם בארמונו של הנסיך אריק. מעבר לפן הנרטיבי והסימבולי שמציג את הקשר בין העולם של אריאל לעולם של אריק, לדעתי נרמז שהתקופה בה מתקיים הסרט היא הרוקוקו, שהתקיימה במאה ה-18 בצרפת ואחד המאפיינים הבולטים שלה היה שימוש בצורות של קונכייה ונגזרותיה (rocaille בצרפתית, שהיא גם המילה עליה התבסס המונו "רוקוקו") , הדבר גם מתחבר לבגדים של בני האדם בסרט שבהחלט נראים מהתקופה, העיצוב החיצוני של הארמון והעיר וגם מתאים כרונולוגית לציור של דה לה טור, שכנראה שקע בים שנים קודם לכן.





מוטיב הצדפות ברוקוקו






ציטוט אמנותי חשוב ומרגש לטעמי, הוא לפסל של בת הים הקטנה בקופנהגן, דנמרק שמוקדש לאנדרסן.

Carl Jacobsen, The little mermaid, 1909




ועוד קצת טריוויה משעשעת:
דמותה של המכשפה אורסולה התבססה על...דראג קווין מצליחה מהאייטיז בשם Divine



השמלה הורודה של אריאל התבססה על שמלותיהן של הנסיכות הקלאסיות של דיסני - שלגיה, אורורה מהיפיפה הנרדמת וסינדרלה



מחווה שהיא ביטוי מובהק של הרנסאנס, בו מצדיעים האולפנים בשנות התשעים לסרטים הקלאסיים המקוריים.

"היפה והחיה" יצא ב-1991 והתבסס על מעשייה צרפתית מהמאה ה-18. הוא הסרט השני של דיסני שמונפש באנימציה ממוחשבת. יחד עם זאת יש לו סגנון והשפעות קלאסיות.  הוא נפתח באקספוזיציה שמסבירה איך הנסיך הגאוותן הפך לחיה ומה צריך לקרות כדי שהכישוף יוסר. במהלך ההקדמה ישנם אלמנטים של ויטראז' שמזכירים כנסיות צרפתיות מימי הביניים.






Notre-Dame de la Belle Verrière, Stained glass window in the choir of Chartres cathedral
13th  century

 





התקופה היא כנראה תקופת הבארוק בצרפת (המאה ה-17), כפי שניתן להסיק מעיצוב הארמון המפואר והדרמטי שמלא בפסלים וקריאטידות קלאסיים לצד גורגוילים.  הגורגוילים הם פסלי מפלצות שהיו אופייניים לימה"ב אבל חזרו גם בבארוק בכדי לאזכר את המפלצות של הגיהנום  בפני המאמינים ולהזהיר אותם פן יחטאו.





Horse and man hold up a cornicefigurative capital





 Lecce, Italy
Cherub lettering


כשהכישוף מוסר בסוף הסרט הגרגוילים הופכים למלאכים.. כמה סמלי



בסרט יש גם בדיחה שכוללת משחק מילים על תקופת הבארוק...

בסצינה הבלתי נשכחת של הנשף בו היפה והחיה רוקדים, ניתן לראות את כל האלמנטים של הארכיטקטורה הבארוקית - עמודי שיש, ציורי מלאכים על התקרה, פסלים ופאר רב


בגרסא המיוחדת של הסרט נוסף שיר בשם "Human again" שנערך החוצה בגרסא המקורית, במהלכו החפצים המכושפים שרים על רצונם לחזור ולהיות בני אנוש שוב. במהלך השיר ישנה קריצה חביבה ליצירה American Gothic




Grant Wood, American Gothic, 1930

Man and woman with stern expession stand side-by-side. The man hold a pitch fork.

לא משהו שקשור לתקופה בכלל אלא סתם מחווה אמנותית וקריצה לחובבי אמנות, ואולי בגלל זה היא לא הייתה בסרט המקורי....

בסוף הסרט, כשהחיה חוזר להיות נסיך שוב הוא מעוצב בהשראת הציורים של מיכאלנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית, כך לפי האנימטור גלן קין שאייר את הסרט.

 פרט מתוך יום הדין האחרון של מיכאלנג'לו, המאה ה-16.





מתוך הסרט





עוד השראה הייתה הפסל של אוגוסט רודן, שועי העיר קאלה מ-1888 ובאופן ספציפי הגב של הפסלים, כפי שמפרט קין בראיון 





אין ספק, "היפה והחיה" הוא אחד הסרטים המרהיבים והאמנותיים ביותר של דיסני.

על "אלדין" שיצא ב-1992 כתבתי בהרחבה בפוסט שלי על אוריינטליזם, ובכל זאת אזכיר שדיסני שאבו השראה רבה מהז'אנר האוריינטליסטי של המאה ה-19, בעיצוב הדמויות והמבנים בסרט.




"מלך האריות" שיצא ב-1994 הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של דיסני בעיני (וב- top 3 שלי יחד עם "בת הים הקטנה" ו"היפה והחיה"..) הסרט הוא סיפור התבגרות של גור אריות בשם סימבה, תוך כדי מאבקיו עם כוחות אפלים מתוך משפחתו ומחוצה לה. הסרט שואב השראה רבה מהמלט של שייקספיר, ובגדול יש בו המון מסרים מעמיקים על תפקידנו בעולם, על מעגל החיים ועל הגשמה עצמית. המוסיקה בסרט הולחנה על ידי אלטון ג'ון והאנס זימר הענקיים, וכוללת להיטים כמו
Can you feel the love tonight  ו- Circle of life לצד קטעים אינסטרומנטליים מרגשים.



משעשע לגלות שהאנימטורים של דיסני, שעבדו במקביל גם על "פוקהונטס", ראו ב"מלך האריות" סרט שהרבה פחות יצליח וכינו אותו בהומור "במבי באפריקה". בסופו של דבר "מלך האריות" הפך לאחד הסריטים המצליחים ביותר בהיסטוריה של האולפנים.
 בדומה לסרטים קודמים של דיסני שעסקו בחיות, גם כאן האנימטורים צפו בבעלי חיים, והפעם אף יצאו לסוואנה באפריקה כדי לתאר אותם בצורה הנטורליסטית ביותר. הם צילמו ורשמו את נופי אפריקה וניסו להעביר את הדימויים בצורה המציאותית ביותר לסרט, יחד עם האנשה של בעלי החיים ב"תפקידים הראשיים" (אריות, צבועים, רפיקי הקוף , זאזו הציפור טימון הסוריקטה ופומבה חזיר היבלות)


אריות הופיעו באמנות מימי קדם וקיימים כמוטיב חזותי כמעט אצל כל התרבויות בעולם. יכול להיות שהאנימטורים של דיסני הושפעו גם מדימויי אריות באמנות, למשל מתבליט הציד הידוע ממסופוטמיה

The Dying Lion, Neo-Assyrian, ca. 645-640 B.C



או אחד מהתיאורים הרבים של הסיפור התנ"כי על דניאל בגוב האריות 

Peter Paul Rubens, Daniel in the lions' den, 1613-15



לצד ההשפעות האמנותיות הללו, בסרט יש קטע שירה של סקאר עם צבא הצבועים שלו, שמצטט מצעדים נאציים ונראה כמו סרט תעמולה של ריפנשטאל. אני מניחה שהדמיון החזותי מנסה להעביר לנו מסר על רשעותם של הצבועים אבל האמת שזה די מוזר ברצף החזותי של הסרט




סרט שמשלב בהצלחה רבה תיאור מהימן של אפריקה לצד דמויות מאוד קרטוניות (Cartoonish) כמו טימון ופומבה, מסרים אנושיים ומרגשים ומוסיקה מצוינת.



"פוקהונטס" יצא ב-1995 ולראשונה בתולדות דיסני, היה מבוסס על אישה אינדיאנית אמיתית בשם מאטואקה  (פוקהונטס היה הכינוי שלה) שאכן הצילה שבוי אנגלי בשם ג'ון סמית אבל כשהייתה הרבה יותר צעירה ממה שמתואר בסרט . בהמשך נשבתה בעצמה על ידי האנגלים, התנצרה ובחרה להשאר איתם ולא לחזור לבני עמה.
היא התחתנה עם מגדל טבק נוצרי בשם ג'ון רולף (שהופיע בהמשכון ל"פוקהונטס") וילדה לו בן. היו אלה הנישואים הבין גזעיים הרשמיים הראשונים בהיסטוריה האמריקאית.  מאטואקה מתה בסביבות גיל 21 ממחלה. בנה יצר שושלת שרבים בארה"ב ובבריטניה טוענים שהם משתייכים אליה.

העיבוד של דיסני כמובן הותאם יותר לילדים - פוקהונטס עוצבה כאידאל אינדיאני שממש לא דומה לאישה המקורית 



אולם למרות האידאליזציה, האנימטורים כן עשו מחקר אמנותי ואנתרופולוגי בכדי לתאר את התרבות של פוקהונטס בצורה המהימנה ביותר, דבר המתבטא בבגדים, בחפצים ובאיזור המחייה שלהם.







הילידים האמריקאיים המתוארים בסרט נקראים "פאהוטן" והתגוררו במזרח מדינת וירג'יניה. במאה ה-17, הגיעו קולוניאליסטים בריטים למקום ולחמו בילידים. כתוצאה מהקרבות והמהמחלות שנשאו עמם, רבים מבני הפאהוטן מתו.
חלקם אף שועבדו לכובשים הלבנים, יחד עם אלפי עבדים אפריקאיים שהגיעו עמם.
עם זאת בהתחלה היחסים היו ידידותיים והלבנים אף "הכתירו" את הצ'יף כדי כדי לקרבו אליהם.

John Gadsby Chapman,The Coronation of Powhatan, 1835




תחריט של הצ'יף מהמאה ה-17

Powhatan



"הגיבן מנוטר דאם" יצא ב-1996 והתבסס על ספרו של ויקטור הוגו מ-1831. הספר האפל והביקורתי כלפי הכנסייה הקתולית תאר את סיפורו של קוואזימודו, הגיבן מכנסיית נוטר דאם ויחסיו עם אזמרלדה הצוענייה, כשברקע הארכידיאקון פרולו שמאוהב בה בסתר ומושא אהבתה של אזמרלדה עצמה - הקצין פאבוס. במקור הסוף פחות אופטימי מבסרט. אולם גם בסרט יש מאפיינים אפלים וגותיים מאוד, ובעיני מדובר בסרט האפל ביותר של דיסני.
הסצנה בה מענים את קוואזימודו בכיכר העיר מזעזעת בעיני, וגם ההטרדה המינית של אסמרלדה ע"י פרולו ובכלל כל האווירה הדי מעוותת שיש בסרט הזה מנוגדת מאוד לסרטים החיוביים הקודמים שלהם. לדעתי זהו גם הסרט הראשון שמתייחס לדת ומראה דימויים דתיים מובהקים.


אבל אולי בגלל זה הסרט הזה חביב מאוד על הרבה אנשים. מה שבטוח, מבחינה חזותית הוא מאוד מרשים והכוכבת האמיתית של הסרט היא כנסיית נוטר דאם  ( Notre Dame) בפריז.  "נוטר דאם" בצרפתית הוא "עלמתנו" כשהכוונה למריה הקדושה' הסיומת של de Paris  מבדילה אותה מכנסיות רבות אחרות בשם נוטר דאם, אגב, גם בירושלים יש כנסייה בשם הזה.
הקתדרלה נבנתה במקור במאה ה-14 והיא דוגמא מרשימה מאוד לסגנון הגותי.
הכנסייה סבלה מנזקים במהלך השנים עד שבמאה ה-19, בעקבות התחזקות התנועה הרומנטית והתחייה הגותית ומאמציו של ויקטור הוגו (כולל כתיבת הספר שעסק בכנסייה בימי הביניים), החלו עבודות לתיקון ושיפוץ הקתדרלה, עליהן הופקד אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק, מחשובי האדריכלים של התקופה. לה-דוק הוסיף צריח מחודד במקום מגדל פעמונים שנהרס במאה ה-18 וכן פסלי גרוטסקים, חימרות וגרגוילים. הקתדרלה ידועה גם באוצרות האמנות שלה הכוללים שרידי קדושים, פסלים, ציורים וחלונות ויטראז'.



קובץ:Notre dame paris4.JPG




קובץ:Notre-Dame Sul 1.jpg







הקתדרלה היא גם המקום בו הוכתר נפוליאון (או הכתיר את עצמו יותר נכון) כקיסר צרפת, סצנה שהנוצחה בציורו של ז'אק לואי דויד מ-1807.

File:Jacques-Louis David, The Coronation of Napoleon edit.jpg


הנה שיר מצוין מהסרט שמציג את הכנסייה מבפנים




בסצינה מופיע הפסל של מריה וישו שנמצא בתוך הכנסייה

File:Cathédrale Notre-Dame de Paris - 23.jpg



וגם חלון הרוזטה המדהים

קובץ:Rose window Notre Dame.JPG






הפעמונים

קובץ:Bourdon-notre-dame-paris-tour-sud.jpg






עיצוב הגורגוילים בסרט מתבסס כמובן על הגורגוילים שנמצאים על הכנסייה עצמה , ואולי גם על האיורים של הספר מהמאה ה-19

File:Notre dame paris gargouille.jpg

איור מהמאה ה-19 לספר  של Luc-Olivier Merso


File:Victor Hugo-Hunchback.jpg




על אף ההשגות שיש לי לגבי תוכן הסרט, מבחינה חזותית הוא עשיר מאוד וכיף לראות איך האנימטורים של דיסני הצליחו לתאר את הכנסייה.

"הגיבן מנוטר דאם" סימן את סופו של עידן הרנסאנס של דיסני, שכלל אנימציה קלאסית שצוירה ביד בשילוב מחשב. שלאחריו הגיעו סרטים מצליחים ומוצלחים פחות (מצטערת, חובבי "הרקולס", "אטלנטיס" ו"הקיסר נפל על הראש"), חלק ניכר מירידת קרנם היה המצאת האנימציה הממוחשבת בתלת מימד  ועלייתם של סרטי פיקסאר שלבסוף הפכו למתחרים הגדולים של דיסני. למעשה, דיסני חזרו ליצור אנימציה קלאסית רק בשנים האחרונות עם סרטים כמו "הנסיכה והצפרדע"  או בסרטים מודעים לעצמם כמו "מכושפת" שכלל קטע אנימציה.

יחד עם כל החידושים, אני לא חושבת שיש משהו שיכול לנצח את הסרטים הקלאסיים של דיסני (ואני כוללת בתוכם גם את סרטי הרנסאנס של הניינטיז) באמנותיות, בהקפדה על פרטים ובריגוש הגדול שהם יוצרים אצל הצופים שלהם. לא פלא שעד היום דיסני הוא חלק בלתי נפרד מהילדות של כולנו.

לסיום, אחלוק מספר מהתמונות הנפלאות שצילמה אנני לייבוביץ' עם מיטב כוכבי הוליווד בהשראת סרטי דיסני (השאר נמצאות בעמוד של הבלוג).
מקווה שנהנתם מסדרת הפוסטים הזו, וכמו תמיד אשמח לתגובות ומנוים חדשים :-)